טוב, לא באמת בא לי מצה. אני סתם אוכלת את זה נורא לאט כדי שזה לא יחסום לי ת'קיבה או משהו, זה מלחיץ אותי =\
אין מבחנים, מחר יש לי יום חצי חופשי, אני בכלל מרגישה כאילו שהחופש כבר התחיל.
אין לי הרבה תוכניות לחופש... אני יודעת שלא משנה כמה אני אתכנן הכל יידפק בסוף, אז אני אנצל אותו ללימודים ולבילויים עם חברים, אולי גם עבודה או משהו.
את המשפחה הייתי שמחה לראות, כי אני מרגישה ממש מנותקת מהם...
אבל אני לא ארחיב על זה עכשיו כי בעוד שבוע אני בטח אתבאס שאין איפה לעשות את הפסח ואז אני אכתוב פוסט ארוך ומשעמם על כמה שאני כועסת עליהם.
בסופו של דבר, אני בטח אהיה בבית רוב הזמן (אלא אם כן אני אשיג עבודה) ואתבאס שהמשפחה שלי נוטשת (חוץ מבת דודה שלי המדהימה, שגם קוראת פה) אותי לטובת חברים קרובים-רחוקים, או לטובת יורת דלק באוטו. קיבינימט, אני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו, כי זה יימשך שעות.
גם לפתח את מה שקורה בכיתה אני לא רוצה, כי זה פשוט קטסטרופה, אבל בקטנה: מתכתננים על חמש נקודות (מ95 ל100, נו באמת), בעעע, הכי גרוע.
למרות שאני בונה על השעתיים וחצי-שלוש חופש מהעולם שיהיו לי עם סת"א בסופ"ש כדי להשתחרר קצת, אני כבר רואה את עצמי מתרגמת טווילייט, צורבת, מוכנה והכל, מנסה לקבוע- ובסוף אף אחד לא יכול. זה תמיד קורה. סופ"ש שעבר היה פשוט נס.
כדי להשתחרר קצת מהלחץ (למרות שאין מבחנים כרגע) התחלתי לראות vampire knight, אז אני בטח אסקר את זה מתישהו... זה פשוט זורם.
הממ, לא נראה לי שיש לי יותר מה לספר, אני אחכה לתחילת פסח או אולי למחר כדי להמשיך לעדכן בכלום שלא קורה בחיים שלי.
עריכה: מחר אני לא אהיה אם סת"א, או לפחות לא עם הת' שבסת"א. אוו סוכריות גומי פאט-פרי בלוקבאסטר, הנה אני באה.