אני חושבת ששני הנושאים האלו באים לידי ביטוי המון פעמים בהתנהגות שלי ובבלוג הזה בכלל, אבל נתחיל מהנושא הראשון.
שני אנשים בגוף אחד-
משהו שאני חושבת ששמתם לב אליו, בין אם אתם מכירים אותי ובין אם אתם סתם קוראים בבלוג לפעמים.
אני מרגישה שמצד אחד אני בנאדם בוגר, אבל עצוב.
יש לי התקפי דמעות לא נשלטים, אני יכולה לחשוב על הדבר הכי משמח בעולם ופתאום להתחיל לבכות.
אני מרגישה כאילו שאני לבד בעולם, כאילו שאין אף אחד מאחורי שיישמור עלי אם אפול, או אפילו סתם אמעד, ומצד שני, אני ממש מקווה שיש אנשים שאכפת להם, ואני יכולה לבלות שעות בפנטזיות על האדם ההוא שאפגוש ושיאהב אותי, או על האדם ההוא שאפגוש ושיישמור עלי.
אני ממש מחכה למצוא את המלאך הזה שיוציא אותי מהבוץ ומהחרא שאני עוברת כאן לפעמים.
אני רוצה לצאת מכאן, לחופש, מהכל ומכולם, אני רוצה להיות הכי לבד שבעולם, ואולי רק עם בן אדם אחד שבאמת חשוב לי.
אני רוצה למצוא את משמעות החיים או משהו, אני לא יודעת, לעשות משהו משמעותי, עד לרגע שבו כולם יבינו שנפגעתי, שכאב לי, עד לרגע שבו כולם יבינו שהייתי באמת צריכה אותם, עד לרגע שהם יאבדו אותי לגמרי.
ואחריו, אחרי הרגע הזה, כולם יזכרו אותי בצורה משמעותית, או משהו כזה, בגלל משהו שעשיתי.
אני רוצה להציל מישהו, אבל יותר מהכל אני רוצה להציל את עצמי.
אני מרגישה טוב, אני שמחה, אני מאושרת, אבל מתחת לכל זה-
זה כאילו שהכל סתם.
יש לי את החיוך הכי גדול בעולם, מרוח לי על הפנים כמו על הפנים של איזו מטומטמת אחת.
אני מרגישה כמו ילד קטן שנתנו לו סוכריה.
יש לי חלומות ופנטזיות לפגוש את האנשים המושלמים, לראות את העולם, ובכללי
אני חושבת שהצד החיצוני הזה שבי הוא יותר ילדותי, ויותר מתאים לי.
אני שרה וצוחקת ומרקדת ומקפצת ומדלגת כמו טיגר שמח במיוחד, כאילו שיורד גשם בחוץ וזה עושה לי טוב.
אני מרגישה אירופה, אני מרגישה ללכת, לעזוב את הכל ולברוח, אני מרגישה שיש לי הביטחון העצמי הכי גבוה בעולם!
אני פשוט מרגישה כאילו שקניתי את העולם בקרנבל.
אני חושבת, שהצד השני הוא הצד שאתם רואים, אני חושבת שהוא הצד החיצוני שבי, השמחה שאני מראה, הילדותיות חסרת הדאגות הזאת, הבלאגן והכיף שאני יכולה למצוא בכל דבר, לפחות בשביל עצמי, אפילו בלימודים ובבית הספר.
אני גם חושבת, שכשאנשים לומדים להכיר אותי יותר טוב, אם זה דרך הבלוג ואם ז
ה דרך היכרות אישית שלי איתם, הם מגלים את הצד הראשון שעליו כתבתי, הצד שאני מנסה להסתיר, ומתפלאים שאני יכולה להיות כל-כך עצובה, שאני מחביאה בתוכי את הדברים שפוגעים בי, את הדאגות שלי, את הבכי.
אני לא יודעת אם אנשים רוצים לשמוע את כל הדברים האלו, אני רק יודעת שהצד הראשון גורם לי לפעמים לחשוב על להפסיק לחשוב.
להפסיק את הבלאגן שהולך לי במוח כלפי חוץ- פשוט לחשוב על ההווה, ועל הבעיות שיש לי בחיים, ולא בא לי לחשוב על הדברים האלו.
אני חושבת שרק כשבאמת יהיה לי טוב אני אתחיל לחשוב על ההווה, כי עובדה שהדבר היחיד שאני חושבת עליו הוא על 'מתי כבר יהיה לי טוב?' - ובכלל, כשאני תמיד רק חושבת ולא מבצעת, אני כנראה לא אגיע ל'טוב' אם אני לא אקח את עצמי בידיים, ואחשוב על ההווה, אבל כמו שכבר כתבתי, אני כנראה אחשוב על ההווה רק כשיהיה לי טוב. פרדוקס, אם כן.
יאללה, עזבו אתכם
מבלבולי מוח-
הכנסתי כל-כך הרבה 'כנראה' בקטע הקודם, שנראה לי שלא הכל תלוי באנשים מבחוץ (למרות שתמיד חלמתי שמישהו יבוא ויציל אותי).
וחוץ מזה, אני אופטימית.
כרגע- לא רע לי, אני פשוט ממש מבולבלת.
ומיד נעבור לחלק השני- שאלון ישראבלוג בנושא ביטחון עצמי.
האם את מגדירה את עצמך כבעלת בטחון עצמי או נמוך?
אני חושבת שמבחוץ אני נראית לפעמים כבעלת ביטחון עצמי גבוה, אבל מבפנים אני רועדת לפעמים כמו ילד קטן, רק מפחדת שיעלו עלי שאני בעצם ממש לחוצה.
האם קרה מקרה בעבר שגרם לבטחון העצמי שלך לעבור שינוי?
לשני הצדדים-
כשרבתי עם כמה בנות מבית הספר הביטחון העצמי שלי צנח למטה, במיוחד כשדראיתי שהן המון ואני אחת, בערך, אבל מיד התעשתתי ומבחוץ נראיתי כאילו שהן לא ממש מזיזות לי, עד לרגע האחרון, שבו באמת נשברתי.
ולצד השני- המון פעמים כשאני בהפוך ובלי מצב רוח לדבר, ובלל, מישהו פתאום אומר עלי משהו יפה, וישר אני מקבלת את כל הביטחון העצמי שלי שוב ומתחילה לדבר על מקפליי או משהו... לא יודעת למה, אבל תמיד כשאני חושבת עליהם הביטחון העצמי שלי גדל.
האם זכור לך אדם שהשפיע במיוחד על הבטחון העצמי שלך? כיצד הוא השפיע עליך?
אין אדם אחד שהשפיע במיוחד על הביטחון העצמי שלי, פשוט כי הביטחון העצמי שלי הוא דבר לא קבוע.
אני יכולה להיות מאוד שקטה ברגע אחד, ואז כשמישהו יתחיל לדבר על משהו שאני מבינה לו, או סתם יחמיא לי, אני שוב אתפוס עמדה ליד האנשים שסובבים אותנו, לכן המון אנשים משפיעים לי על הביטחון העצמי, אבל לא בצורה משמעותית, כי עם בצורה משמעותית לאותו הרגע.
מה המחשבה הראשונה שעולה לך כשאת רואה מישהו עם בטחון עצמי מופרז?
שכנראה הוא בעצם ממש מפחד. שהוא יודע שבי כל זה סביר להניח שהוא היה לבד.
ואולי הוא לבד כבר עכשיו.
למקרה ששאלתם, המחשבה השניה שלי היא שהוא מעצבן אותי קצת, כי ליד אנשים עם ביטחון עצמי מופרז, אני בדרך כלל מתקשה להיות "בעלת ביטחון עצמי" בעצמי, וזה מקשה עלי, בכל אופן, להיות עצמי.
ולמקרה שסתם בא לכם לדעת, המחשב השלישית שלי היא שאולי באמת יש לו ים בטיחון עצמי, ושאולי ברוב טובו הוא ישאיל לי קצת (או ייתן לי במתנה, אם הוא ממש נחמד.)
האם את מקנאת בכאלו שנולדו עם בטחון עצמי?
לא, פשוט כי ביטחון עצמי זה לא משהו שנולדים איתו- זה משהו שרוחשים, לפי דעתי, ואם הייתי מכירה אדם שנולד עם ביטחון עצמי, אני מניחה שהייתי מקנאה בו, אבל אני לא באמת יודעת.
בכל אופן, אני מקנאה בכל אדם שיש לו ביטחון עצמי אמיתי, בלי העמדות פנים ובלי כלום.
האם לדעתך בטחון עצמי קשור למראה החיצוני?
ברור שכן- הרי אדם מכוער, לפי דעתו, לא ירצה שכולם כל הזמן יסתכלו עליו, מפני שהוא חושב שהוא מכוער- למרות שכנראה הוא כן רוצה שיסתכלו עליו בתור אדם יפה. אבל סך הכל זאת זוית ראייה, אני חושבת שיש אנשים מכוערים עם המון ביטחון עצמי- כי כמו שאמרתי, זה משהו שאפשר לרכוש.
היית רוצה לשנות את רמת הבטחון העצמי שלך?
לפעמים הייתי רוצה שתמיד יהיה לי את האומץ לעמוד במרכז הבמה, אבל אני חושבת שמתישהו זה היה נמאס עלי, כי אני גם אוהבת את זה שלפעמים יש לי תדמית של ילדה שקטה ומופנמת. נראה לי.
האם ניסו אי פעם לדכא אותך ולהוריד את הבטחון שלך?
אם הכוונה ב'ניסו' היא 'ניסו שלא בכוונה', אז כן, אבל זה לא בכוונה רעה באמת.
אם הכוונה ב'ניסו' היא 'ניסו בכוונה', אז ניסו, ופעם אחת גם הצליחו, לפני המון זמן, ואני נשברתי.
כמובן שהאנשים שעשו זאת בכוונה, מהצד שלי בכל אופן, לא נמצאים בקשר איתי.
איזה מסר היית רוצה להעביר לבעלי בטחון עצמי נמוך?
שזה עניין של גישה, ושהדרך היחידה לבנות תדמית של אדם בעל ביטחון עצמי גבוה, או לפחות להעלות את רמת הביטחון העצמי שלך בשביל עצמך, היא להעז קצת, פה ושם, לקחת אחריות, כי אם תמיד ידאגו לך מבחוץ, מה תעשה כשתהיה לבד?
ובכל זאת, צריך תמיד לחשוב ולהאמין שיש לך למי לפנות כשקשה לך, כי אחרת זה קשה מאוד להעז.
טוב, אז זה סוף הפוסט להיום.
בקרוב מאוד, ואני מקווה שזאת תהיה הסיבה היחידה לכתיבת הפוסט הבא, יהיה פוסט סליחות, לפני יום כיפור.
ויש לי שאלה קטנה לפני סגירה- מישהו יודע אם הלהקה son of dork התפרקה? כי מישהי כתבה איפשהו שכן, ולפי האתר שלהם הם לא פעילים, אז אם מישהו יודע על התפרקות\הפסקה זמנית שיודיע לי, כי התלהבתי מהם מאוד לפני שנה. קשה לחיות בלי הידיעה *דרמה!*
byebye
בהאי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
reniXD