נתחיל מיום ההולדת...
בתור התחלה, כשקמתי היתה לי צלחת ממתקים ממש מגניבה ליד המיטה ואני ואבא הלכנו לים.
היה כל כך כיף, להשתחרר קצת ולהיכנס למים, אפילו שהם היו קפואים.
אחרי זה חזרנו אליו ובת דודה שלי באה עם המשפחה והיא הביאה לי מתנה ממש יפה (אני מדברת על זר הממתקים^^ ~טעיםטעים~).
אחרי זה הלכתי לקן לקצת חזרות ומסתבר שבכלל אין טקס יום השואה- יש פעולת-טקס-יום שואה שזה חרטא גמור, אבל לא נורא...
חזרתי עכשיו ואני לומדת למבחן, אבל... האמת שלא ממש רציתי לדבר על מה עשיתי היום, כי זה במילא לא כזה מעניין.
המסיבה הרי תהיה רק בעוד שבוע ואז אולי יהיה לי ממש מה לכתוב, אבל היום יש לי יום הולדת-
והאמת שזה ממש מוזר לי...
אני כאילו לא באמת מאושרת עד גג השמיים וזה.
ממש שמחתי ממה שהביאו לי וגם היום עצמו עבר נחמד (והוא אפילו לא נגמר עדיין), ואני יודעת שתהיה לי מסיבה ושמחר בביה"ס יביאו לי בלונים.
אני יודעת שחברים שלי אוהבים אותי ושאני לא יכולה לראות אותם היום כי הם עסוקים עם מבחנים ודברים...
ואני יודעת שאני כבר ילדה גדולה ודברים קטנים כאלה לא צריכים להפריע לי, ואני אפילו לא יודעת מה מפריע לי!
אני פשוט מרגישה לא מוכנה, כאילו שאני עדיין בת 14...
זה כולה שנה לא צריך לעשות מזה עניין, זה לא שעברתי לגיל 18 ועכשיו אני בידי עצמי...
אני פשוט לא מרגישה שממש התבגרתי בשנה הזאת =\
מבחינת חיצונית- אולי השיער שלי השתנה ואולי גבהתי (כן, בטח) ש"מ או משהו...
אבל מבחינה פנימית אני בדיוק אותו דבר.
ואם כבר השתנתי, אז אפילו נהייתי יורת ילדותית משהייתי.
אני לא יודעת אם אני מרגישה רע או טוב עם זה...
אני רק יודעת שאני לא מרגישה מיוחד, זה סתם נחמד שיש יום הולדת אבל אין את כל הבאזזז שהיה לי מזה פעם, חוץ מהקטע של המסיבה שזה תמיד מגניב.
אבל בקטע של השינוי... כלום.
טוב, כנראה שזה משהו שיבוא עם הזמן... זה גם לא כזה גיל שצריך להשתנות בו, ובכל מקרה נמאס לי לחשוב על שטויות כאלה.
לא רוצה להיות רצינית, אני כולה בת 15 XD
*אמרתי שיש לי מלא מה, לעדכן, לא אמרתי שאני אעדכן הכל היום P;