מצחיק כמה שהסיטואציה הזאת מפגרת ואני עוד מצליחה להוציא ממנה משהו טוב. רק שאיןלי מושג מה זה.
היינו אמורים להיפגש היום, כולם... כולם זה אומר אני, אלינה, סתיו ותמיר. אבל כמו בפורים, זה לא קרה.
כבר שבוע (שבוע!) שבכל פעם שאני על המחשב אני מתרגמת. מתרגמת, מתרגמת ורק מתרגמת. כל הזמן מתרגמת.
ומסדרת זמנים והכל... רק כדי שאני אספיק לצרוב לנו להיום, יום שישי ה13, twilight, ולקח לי שנה למצוא את הסרט באיכות טובה.
טוב, אז לא סיימתי לתרגם, אבל כל כך רציתי לראות אותם שוב...
אז קודם כל, לאנה היה יום הולדת היום, והיא בת 20 (ילדה גדולה P;), ואלינה נסעה למסיבה שלה.
הייתי באה למסיבה שלה, כי היא בנאדם ממש נחמד שאני מעריכה ואני די בטוחה שהיא מחבבת אותי, אבל המסיבה בים ולא קניתי לה מתנה.
ואמא שלי היתה אומרת לי לחזור ב12 גג 1 אם בכלל היא היתה מסכימה לי ללכת לים. אני כל כך מתוסכלת שאני כותבת מילים כמו 'מחבבת'.
טוב, אז אלינה הולכת לאנה, כי הבטיחה לה, ואין מה להגיד על זה.
סתיו קובעת לה ערב ספיישל סרטי טים ברטון (ששודר ביס) עם דור, ואני ותמיר (המתוסכלים) מחליטים ללכת על זה...
אני מתקשרת, אין לה בעיה שנבוא, קבענו לשבע.
ואז תמיר אומר שהוא הולך לקניון הזהב עם חלק מהכיתה שלו, אז נו טוב, אני אלך לסתיו בעצמי.
אני די בטוחה שהוא אמר לי שהוא הולך רק בגלל שהיה לי מה לעשות, אז סך הכל זה לא הפריע לי או משהו.
אז, משהו כמו 6, אני מכורבלת מול הטלוויזיה ורואה עם אבא ואחותי "הדייט שתקע אותי", בת דודה שלי באה עם הההורים שלה והאח, וישר מתחילים לדבר.
לא דיברנו המון זמן והיה לי כל כך כיף לדבר איתה... לפעמים אני שוכחת כמה שאני אוהבת את הבנאדם הזה.
משהו כמו עשרים לשבע- סתיו מתקשרת ואומרת שהיא לא יכולה כי היא הולכת עם דור לסבתא שלו או משהו...
איזה כיף לי, עכשיו אין לי מה לעשות, כי אף אחד לא יכול או עושה משהו.
שונאת- שונאת!- שמבריזים לי. זה פשוט דופק הכל. הכל.
אני לא אבריז יותר לאף אחד. בחיים. אני מקווה. גרררר.
טוב, לפחות חברים שלי יהנו הערב, זה גם משהו, לא?
-למרות שעדיין לא בא לי להיות המסכנה היחידה >> כל כך הרבה זמן לא יצאתי, כאילו- אפילו אחותי יוצאת היום!
העיקר שראיתי את בת דודה שלי ודיברתי איתה... זה עשה לי את הערב.
עריכה: בדקתי, ומסתבר שלבלוג שלי אין יום הולדת שנתיים בקיץ, יש לו יום הולדת שלוש שנים!
פאק, זה המון... לא חשבתי שאני אגיע למשהו כזה, זה שיא בשבילי להחזיק משהו כל כך הרבה זמן.
אבל מצד שני, אני חברה של החברים שלי כבר משהו כמו מלא זמן, אז זה לא כזה מוזר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
reniXD