באמת שאני כבר לא יודעת...
בנתיים, יושבת בבית, מעדכנת, מתכוננת לסופ"ש מלא הכנות למבחן במת'.
אני מרגישה שממש ירד לי מלימודים בתחילת הסמסטר ובגלל תחילת הסמסטר- הקודם, אני מתכוונת.
ציונים לא משהו, נו, זה באמת מוריד את הרצון להמשיך ללמוד.
אבל לכל אחד יש עליות וירידות... וחודש פבואר אחד נוראי עם יותר מדי מבחנים, מבחנים, וכ'ו וכ'ו...
אני אנסה לנצל את הסופ"ש הזה גם כדי לחשוב קצת, עם עצמי, מה ולא מתאים לי.
החברים הכי טובים שלי... תמיד יהיו החברים הכי טובים.
אבל יש עוד כל כך הרבה מסביב לזה.
דברים שאני כבר לא יודעת אם אני יכולה להתמודד איתם.
אנני מרגישה כזאת מזוייפת בזמן האחרון.
וזה לא כזה פשוט, כמו שכותבים לי בתגובה: "אל תשימי על אף אחד ותעשי מה שבא לך".
אני צריכה להחליט קודם מה בכלל בא לי.
כי כמו שאני רואה את זה עכשיו, אני פשוט עושה מה שטוב לי ומה שאני רוצה באותו הרגע, ומי יודע מה יהיה עם זה בהמשך?
אולי דווקא טוב שיש לי עכשיו הרבה מבחנים...
זה יכסוך ממני את החובה (אבל לא את הרצון) שבלסדר לעצמי את החיים.
אולי זה הרבה לחץ, וכל יום פנוי שיהיה לי אני אנצל למנוחה, אני אראה את כולם רק בסופ"שים, אבל בתכ'לס, זה ייגמר עוד פחות משלושה שבועות.
יהיה לי זמן לעצמי, זה בטוח, לפעמים קצת לחשוב, להירגע.
נו, ריפוי בעיסוק.
בכל מקרה, כשהכל ייגמר, ברביעי במרץ ככה, אני אצטרך להתמודד עם זה. אני אצטרך להתמודד עם זה מתישהו...
זה לא שמשהו נורא קרה- משהו עצוב כן קרה, זה פשוט קרה לפני הרבה זמן, וזה לא מה שמשפיע עלי נכון לעכשיו.
אני פשוט חושבת על כל כך הרבה דברים, והכל מעסיק אותי, פשוט הכל.
קצת הפסקה מהכל... לסוע לאנשהו, אפילו רק ליומיים של 'בלי לחץ'.
אבל יש לי עוד הרבה זמן לזה. הרבה זמן.
