לא הייתי מאמינה שזה בכלל אפשרי.
נמאס לי שכל מה שטוב בחיים שלי מתפוצץ לי בפנים.
סופסוף הכל התייצב קצת.
הייתי רואה את אבא שלי המון, באה אליו מתי שאני רוצה.
ועכשיו, מה?
בגלל שהיה לה איזה חוב היא היתה חייבת להלשין ולנפח הכל פי 1000?
בגלל זה עכשיו אמא שלי אולי לא תקבל כסף מביטוח לאומי, כי הם חושבים שהוא משלם מזונות, ממלא לנו ת'בית באוכל, קונה בגדים? עאלק!
כל מה שהוא עושה אני מעריכה, אפילו שהוא אמור לעשות יותר מזה.
אמא שלי אומרת שזה היה מתכונן, שהם ידעו שהם יקבלו חוב גדול מביטוח לאומי אז בכוונה הוא הביא מלא דברים.
אני חושבת שהוא לא היה עושה את זה, כי לא אכפת לו לא לשלם את החוב, אני מכירה אותו.
אני מקווה שזה לא היה מתוכנן, כי אם כן אז אני יודעת שזאת היא ולא הוא, אבל אני לא מאמינה שזה היה מתוכנן. ומה אם היא כן עשתה את זה בכוונה?
מתוכנן או לא, היא שלחה את המכתב וניפחה אותו.
היא אמרה שהוא ממלא לנו ת'בית באוכל, קונה בגדים, מביא לנו כסף (שזה כמו להביא לאמא שלי), שאנחנו באות לישון אצלו פעמיים בשבוע.
איזה יופי, באמת, שאין לנו כסף לכלום, ועכשיו אם הם יאמינו לזה הם לא ישלמו, אז בכלל...
בשביל מה היא עשתה את זה, בשביל להוציא את עצמה מהבוץ.
היא כל-כך חכמה שאני לא מאמינה שהיא לא חשבה לפני שיהיו לזה השלכות...
כי גם אם הם ימשיכו לשלם וגם אם לא-
מה עכשיו אתם אומרים לי שאני לא יכולה לבוא לאבא של יותר? שאני לא יכולה לראות את אבא שלי יותר?
שאבא שלי, שלא ממש משלם מזונות במילא, עכשיו בשביל להמשיך להביא לאמא שלי 200 שקל בלחץ בחודש, אני לא יכולה לראות אותו יותר?
שהוא עושה מעל ומעבר?
לכו תזדיינו. חצי ממה שאני רוצה אין לי, ועכשיו גם את מה שכבר יש לי אתם רוצים לקחת?
יש לי את הזכות לראות אותו מתי שאני רוצה איפה שאני רוצה, בטח ובטח לבוא לישון אצלו פעם בשנה בלחץ.
חשבתי שהם מזמינים אותי לבוא אליהם כשהם הביאו לי מפתח.
ואני לא מאמינה, שיכול להיות שכל זה היה מתוכנן. כדי שהם לא יצטרכו לשלם כסף. כסף.
אני מרגישה מה זה נבגדת.