| 6/2008
 Viva la vida וגם תמונות.
כמה שעשית לי טוב,
ככה אתה מצליח לעשות לי רע,
פאק כמה שהצלחתי להתגבר כלכך מהר אתה עדיין מצליח לעשות לי את הרע הקטן הזה שחונק לי תנשמה,
ובאתי למחשב וראיתי שאתה מחובר. ולא דברנו כמה ימים טובים וזה מה שעזר לי להרגע
ופתאום שלחת הודעה,
ומצד אחד שמחתי לחצי שנייה אבל מצד שני פתאום תקפתי את עצמי על זה,
פאק כמה שאתה נורא.
אני בטוחה שלא לא אכפת לך ממני עד כדי כך אחרת לא היית משקיע בי אנרגיות ומאמצים,
ואחרי כל זה אני תוהה איזה חלק בך מוכן לפגוע בי ככה,
ואז אני מבינה שאלה הביצים שלך חח
כי מצד אחד.. אין לך ביצים, אתה נמושה, אתה אוויל, אתה חלש.
מצד שני בטח הבנת שאיתי כבר לא יקרה לך כלום והבנת שרק כאבי ביצים ייצאו לך מזה,
וזה לאמשנה, כי אני אמרתי לך שזה נגמר קודם.
ואתה קצת חסר לי, קצת כזה,
אני מניחה שתמיד משו בזה יפריע לי כי אני תמיד טוענת שבעניינים שלא נסגרים ונחתמים לגמרי בצורה מוחלט תמיד נשאר קצת משהו,
רואה שאתה לא גבר? אפילו זין כזה לא ידעת לסיים כמו שצריך,
אבל אתה זה לא אני ככה שאכפת לי במידה מאד מועטה ממה שאתה עושה או לא,
אני יצאתי אחלה לגמרי, מ[כמעט] כל הצדדים,
ותכלס אנלא כלכך עצבנית וזה כבר לא כלכך מעניין אותי אחרת הייתי מוצאת תפרחולה שלך ומספרת לה, כמו בסרט רע וזול,
אבל אז היית משתחרר ממנה סופסוף כמו שרצית ובאלי שתסבול עוד קצת. בעצם מכפתלי בכלל חחחח
וגם אם לא,
זה לא משנה,
כי אמנם אתה מצחיק ומגניב וחמוד וישלך חיוך יפה,
אבל גם לי.
ההבדל הוא שאני שווה הרבה יותר ממך,
אני בתזונה של בחורה וישלי מזה חיים יפים
ואני אוהבת את עצמי ברמות שאתה אפעם לא תכיר,
מרוב שאתה ריק בעולם הנלוז שלך,
למרות שאני עדיין מתה עלייך.
אבל
זה לא מספיק בשביל לצאת מושפלת,
אתה לא מספיק לבחורה מצחיקה, מגניבה וכוסית שכמוני,
וזה לא עומד להשתנות, לא משנה מה.
וזהו,
אפשר לומר שדיי יצאתי מזה, דיי נרגעתי..
עדיין קשה, עדיין ישבתי לפני חצי שעה עם קצת דמעות בעיניים, אבל זה גם בגלל יום קצת מתוח,
ושבוע הבא אמא וחיים טסים לחו"ל ויהיה לי שבוע של בית ריק מאדם ואוכל להרעיב את עצמי חח
ועוד 20 יום הנתוח.
וביום שני בגרות אחרונה.
ואז כל הזין הזה שנקרא קיץ או חופש מתחיל חח
וסתם תמונות,
כי יצאתי יפה אתמול חחח
שימו לב! ראסטה ורודה ומהממת לפניכם!
אחח.
תכלס מה אני מתבכיינת,
כמה יכול להיות נורא כבר למישי שככה החיים שלה נראים ב4 וחצי בבוקר?
איזו כאפייה מרשימה. יא. ווארדי.
(:
סתם, חלאס עם הנרקסיסזם.
להתראות חברים שלי , אני אוהבת אתכם 
[חחח ככה זה היה בפרפר נחמד לא? עם הפרפר הזה חחח שהיה עושה 'להתראות לכם חברים שלי!' בקטע המצוייר חח]
| |
פוסט. ותמונות מערב שישי בודד מעט חח
אז וואלה,
מי שאמר ה'נפשי משפיע על הפיזי',
בהקשר של מקרים שיש הרגשה שהמצב הנפשי כלכך חרא עד שזו הופכת להיות הרגשה פיזית,
זיין בשכל כלכך חזק.
אני סתם חושבת שהצירוף מקרים הזה,
ההתנגשות בין מצב נפשי ירוד ומשום מה מצב פיזי רע מאד.. יצרה לי את היום הכי חרא בתבל.
היה לי יום נוראי, פשוט זוועתי.
אשכרה שצפיתי אתזה,
שבוע שעבר התהלכתי ברחוב, חשבתי שוואלה, איזה כיף להיות אני ואז אמרתי לעצמי שבגלל שאני עכשיו על הגג העולם הירידה למטה עומדת להיות תלולה ומהירה,
צדקתי, אני תמיד צודקת.
משום מה נחתה עליי מן תשישות מלווה בבחילות, סחרחורות וכאבי בטן,
בולמוסים מטורפים ודוחים אחרי שבוע שבקושי אכלתי, גם בזה אני מוכנה להודות,
eating disorders - here i come.
ומנגד ישלי את המצב הנפשי, שזה לא בדיוק מנגד, כי גם הוא עומד על מד חרא גבוה,
כלכך מבאס לי ולבד לי,
בדיוק אחרי שהרגשתי הכי שווה והכי מוצלחת בתבל,
קרדיט גדול לספור הקצרצר שנאלצתי לסיים כי הבטחתי לעצמי שאני יוצאת ברגע שאני רואה שזה הרגע שאני אפגע ממנו הכי פחות
ומבחנה הגיונית זה הרגע הזה, אבל למה הבחנה ההגיונית יושבת לי כלכך לא טוב בראש?
וואלה, לא באלי לסיים אתזה, למרות שאני חייבת,
טוב לי, כלכך טוב לי, פאק מה שהוא יודע לעשות. להגיד.
מצאתי לי מתוסבך, כמו שהוא אומר,
בדיוק כמוני, כמו שאני אומרת. אולי הוא קצת יותר. כה.
ודווקא כשהסוף מגיע, נראה שאתה מאבד את הכשרון של להגיד את הדבר הכי נכון בזמן הכי נכון,
אבל כמה אני כבר יכולה לכעוס על בנאדם שכשנכנסתי לאוטו הוא אמר לי
"בואנה, אנלא רוצה לצאת טמבל אבל אני חייב להגיד לך שאת מזה יפה באור. כי תמיד נפגשנו בלילה, עכשיו אני יודע שאת אפילו עוד יותר יפה באור",
ואז הסתכלתי ולא ידעתי מה לענות לו, וצחקתי קצת והוא חייך, וחיוך טוב כזה, לא זדוני כמו שכולם בטוחים שהוא בטח חייך.
ולאכפתלי מה כולם חושבים, כי זה ממילא נגמר, הנה תהיו מרוצים, חלקכם בטח שמח שלא תצטרכו להעמיד פנים שמעניין אתכם להקשיב לי.
ולאכפתלי כי מכל האנשים שספרתי להם עליו [AKA: חברות] אני היחידה שבמת איכשו 'מכירה' אותו, ככה בקטנה,
אבל זה מספיק לי כדי לקלוט בנאדם,
כה ישלי כשרון כזה.
אבל איך אומרים בשיר?
She will be loved
זה תמיד היה השיר שלי, תמיד.
והבגרות במתמטיקה לא תרמה לי לכלום,
למי היה כח ללמוד יותר מזמן של תכנית קומית ממוצעת?
אני כלכך מותשת מכל הבלאגן של הלימודים והיציאות והכספים וחברים שכבר אינלי כח לראות אור יום,
טוב לי בלילה, שהכל קריר וחשוך.
ובמיוחד שקט.
ובשישי. בשישי נשארתי בבית,
הרגשתי כלכך מעפן ולבד, אבל לא מספיק כדי להתחרט עלזה שנשארתי בבית.
ולמחרת הלכתי לסרט עם מתן ואור, וכמה שאני אוהבת אותן.
ובאותו יום דברתי עם פרבמן וכמה שאני כועסת עליה, זו פרבמן שלי, זו שהכרתי רוב חיי, אני חושבת שהיא כבר לא תפתיע אותי בשנים הקרובות באיזו התנהגות מתחשבת ומפתיעה.
ובכל זאת אני ממש אוהבת אותה, למרות שגם היא הצליחה לבאס לי תתחת.
וזהו. ס ו פ ס ו ף הצלחתי לשפוך את מה שישלי להגיד.
זה לקח קצת יותר מרבע שעה.
אז בשביל האווירה הקלילה אני רק רוצה להוסיף תודה לשני הרפז, ענתי, עדן ובנשי יקירותיי שדאגו להקשיב לי ולתמוך בי ולעשות לי טוב.
ואם את מופתעת שהשם שלך לא הופיע כאן הרגע. וואלה באסה לך חח מי שלא תהיי XD
וכדי להקליל את הפוסט, חח אני אוסיף תמונותD:
יפההה שליייי
יפווות שלייD:
הוו. אייפון. מצלמה בתזונה.
וזה משישי:
באסה בבית.
נגמור עם זה וזהו?
אני וביטלג'וס מדגמנים זוגיות למופת.
גמאני אימו מהממת בזמני הפנוי (:
טיול שורשים, מישו?
אולי כה נחמד בבית פעם ב.
לילהטוב,
בהצלחה מחר
| |
ואוו
הממ
אוקיי
:\
irrelevant
i guess
פשוט אל.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
