| 5/2008
 I don't belive in modern love
אז החלטתי לעשות פוסט חדש,
כי זו בעצם המהות של הבלוג, לעדכן חח [?]
וגם בגלל שלא מתאים לי הפוסט הקודם,
שונאת לקרוא פוסטים כאלה שלי,
באלי להוריד לי כאפה ולהגיד לעצמי 'יאללה מותק תתאפסי,
מה את משחקת אותה טאף לייף,
כמה קשה כבר להיות טינאייג'רית שמנמנה וממוצעת בפרברי ראשל"צ'
חחח
אבל לכם אסור להגיד לי אתזה, חח זה יהיה קצת נבזי.
קיצר,
הרגע שמתי לי שאפל [Shfflue] באייפוד, ככה כמה שירים רנדומליים שיעבירו לי את הזמן וכדי שיהיה מה לכתוב,
למרבה ה א י ר ו נ י ה השיר הראשון היה זכיתי לאהוב של עברי לידר [Duh?],
אחח איזה שיר..
איזה שיר..
חח
וואחד שיר..
חרא שיר!
כלכך אבל כלכך נוגד את כל מה שהסקתי וחשבתי עליו בזמן האחרון!
לא באלי בטוב לשתף אתכם,
אני גם חושבת שזה ייצור לי סוג של התנשאות, כי תכלס זו מחשבה נורא קצונית
למי שמאמין בזה באמת. [לא, לא הצטרפתי לשום כת].
זה יישמע מתיימר, מתיימר מדי אפילו, הרי אני [כמעט] בת 17, מה אני כבר יודעת.
אני גם מסכימה עם זה, אני קצת כועסת על עצמי ומרימה גבה של 'מה את חושבת כאלה מחשבות עם כזה נסיון חיים',
אבל אחרי שהתחלתי לחקור את זה עם עצמי, בנבכי עצמי ועברי הבנתי שלדבר יש שורשים,
אפשר לומר.. מאז שאני זוכרת את עצמי.
זה ממשיך לכל שאר חיי, ממשיך לעוד אנשים שגרמו לי לגבש דיעה זו, בואו לא נגיד אנשים, אני ארמוז לכם ואחליף את המילה אנשים בגברים, זכרים,
החל מאבא? ככה מאייתים את זה בכלל? חח תסלחו לי, אין לי הרבה קשר למושג הזה 'אבא', קיצר החל מאבא [לא אבא בכללי, אבי הספציפי שלי, אם אפשר לקשור בינינו שייכות בכלל] וכלה בדודי [דודי as in דוד שלי, ולא מישו בשם דודי ח] המצליח שבחלק גדול בחיי היה מבחנתי סוג של almighty, מה שמעורר בי היום גחוך קל ולחץ בחזה מתוך עצבים.
וזה נמשך.. עד ל.. עד להווה ממשי זה,
בדרכי הצרופה התווספו עוד ועוד שמות דומיננטים יותר והרבה פחות שגרמו לאסימונים לפול לי בחודש האחרון,
בעודי מגבשת את דעותיי.
כמובן, נקודות רבות נזקפות גם לזכות תורת ההיגיון ותורת ההסתברות, לריאליות והפסימיות שמעבר לנושא זה עשו אותי מי שאני היום,
קצת קודרת ומתנשאת בתפיסת העולם, לא?
מעצבן אותי שיש בי את הקטע המתיימר והאדיש הזה כילו שומדבר כבר לא מפתיע אותי, לא מזיז לי יותר מדי,
מבחנתי אין יותר מדי למה לצפות, הכל צפוי.
הכל בנאלי.
האין זה נוראי?
'לא טוב היות האדם לבדו',
אני חולקת על זה.
חח וזה מבאסתי חושילינג חחח
אני חייבת להפסיק לחשוב,
המח שלי חייב עם התבונות האלה של התקופה האחרונה.
קיצר.
עוד 18 ימים ישלי יומולדת.
עוד 18 ישלי 17.
חהחה הבנתםD:?
זה ממממממממממממש מלחיץ אותי,
כנראה יש למה לצפות!
נהאאא
world makes sense again
חח סתם
החיים עוברים כלכך מהר שיאללה.
מה נשאר? עוד חודש של לימודים, גם זה לא, תכלס יא' נגמר כבר.
מה נשאר? יב'.
והוו >.>
טסים לפולין, עושים בגרויות חורף, טיול שנתי ואז כבר פסח וכל השישיסטים והשביעיסטים מתבאסים עליהם שחהחה הם מסיימים תיכון [שזה תכלס כיף חח] והם נשארים להתקרחן להם בחופשיות בתיכון.
והאמת שזה נכון, כי זה מה שאנחנו עושים עכשיו חח
האמת שיא' זו השנה הכי טובה, בדיוק באמצע,
גם לי היא הייתה השנה הכי טובה, ככה שאנלא אובייקטיבית.
ראבקקק איזה באסה אתי!
חח להכנס לבלוג שלי ולהתבאס.לחתוך ורידים.אימווו!
קיצר [למה אני מתחילה הכל בקיצר?],
מה שנסיתי להעביר בפוסט הזה זה בעצם שאני במצב אחלה 
אל תדאגו לי,
אנלא בדרך להיות אנורקסית כמו שנראה בפוסט הקודם,
יש בחוץ יותר מדי אוכל שאני עוד צריכה לאכול.
שיהיה שבוע טוב,
בהצלחה במגן במת' מחר.
happy morover
שמחייכת בתמונות רק כדי להראות לכם שהיא במת האפי,
למרות שהיא לא יוצאת מיודע מה חח
מלכה אני
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
