אני אתחרט על כל זה כלכך. תנו לי שבועיים.
אז החופש עובר לי בזרימה מוחלטת,
יום רווי מעש, יום ריקני, אני אוהבת אתזה..
ככה אני מנצלת חופש, גם לשבת כל היום בסווצ'ר ופוטר מהלילה האחרון ולראות טלויזיה זה לנצל את החופש בשבילי,
כל דבר שאי אפשר לעשות ביום רגיל מספיק לי בחופש,
גורם לי להעריך הכל מחדש, את הכלום והאפסיות שבמעשים,
גם את ההוויה החברתית בביצפר,
אני לא אתבאס שהחופש ייגמר. נחמד בביצפר.
יש לנו ספסל שנשאר בודד.. רק בפסח, בתקווה שהשישיסטים המסריחים האלה ירגיעו את עצמם קצת חח
טוב אינלי הרבה מה להגיד..
אני קצת מבואסת עכשיו :\
נראלי אני אלך לחפוף, היינו היום בקאנטרי לסרי והשיער שלי מסריח מהמים של הבריכה חח
מחר תלאביב עם בנשי [אורצ'ו כמה שאני אוהבת אותך, במיוחד בימים האחרונים, תודה על הכל3>] וכעקרון החופש כבר נגמר.
אני ממש אוהבת את באטרמן של פרל ג'אם ואת מסג' אין אה באטל של דה פוליס [או שמא רק של סטינג?].
קצת תמונות, כי הפוסט ממילא מעפן:
ילצ'י.
ילצ'י דופקת בי מבטים. לא נצלם?
יום באסה:
יום כיף:
שמנמנה.
אף אף.הצמידים שלי יפים.
יפה כמה שהיא מכוערת.
המשך חופש מקסים,
סופש מאמם,
לילהטוב.
אובר כזו או אחרת.
מוסיפה שאלון:
על הלחי
על השפתיים
בידיים או באצבעות
בחדר שלי
בחדר שלו
עם המין השני
עם אותו המין
מישהו קצת יותר קטן
מישהו קצת יותר גדול
מישהו עם שיער שחור
מישהו מתולתל
מישהו בלונדיני
מישהו עם שיער חום
בלונדיני עם עיניים כחולות
מישהו ג'ינג'י
עם שיער חלק
נמוך ממני
עם עגיל בשפה
עם מישהו שאני אוהבת\אהבתי באמת
מישהו שיכור
מישהו גבוה
בבוקר
בדיוק אחרי שהתעוררתי
בדיוק לפני שהלכתי לישון
מאוחר בלילה
מישהו שרק פגשתי
מישהו שממש לא רציתי לנשק
כשיצאתי עם מישהו אחר
על מיטה
בבית קברות
בבית ספר
בזמן שנשענתי על קיר
בחוף הים
בבריכה
עם ידיד טוב
בגשם
עם נושא מחלת מין
במקלחת
במכונית\מונית\אוטובוס
במטוס
בסרט
בשרותים
בחושך
על הגג\במרפסת
מתחת למים
תוך כדי נסיעה
מישהו זר
יותר מבנאדם אחד בבת אחת
תוך כדי בכי
"להתראות לנצח"
כשהייתי שיכורה
אחד שלא יודע עברית
אחד עם מבטא
והצטערת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
