You are always trying to keep it real
..and I'm in love with how you feel |
| 3/2008
 הגיע הזמן למור קצת אחרת.. הגיע הזמן.
אז הנה אני שוב מול הדף החלק של ישרא,
עם קולדפליי ברקע, כמובן.
אבל באלי לצטט את אביב. כי זה קשור דווקא. אחח אביב גפן הזה חח..
"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן,
אני אוסיף לך צבעים,
אני בא להציל אותך,
חכי, אני בדרך אלייך,
אני בא, אני בא, אני בא.
אמרת שאני כמו גלוייה
שמישהו שלח לך ממקום רחוק ונפלא,
כמו גן עדן, בסתיו."
אם להתייחס שוב לכותרת..
הגעתי לנקודה... נקודה קצת שונה מבד"כ,
זה פגע בי חזק.. או שאולי מחר אני אגלה שזה סתם הארה מתוך בדידות ושעמום רגולריים של השעות האלה ביום שבת.
אולי בגלל שהחיים שלי כה זזים-אבל לא בזמן האחרון..
אולי הגיע הזמן לשנות את הגשה שלי בנוגע לדברים מסויימים,
לתת למור שאני מבשלת כבר המון המוןןן זמן לפרוץ החוצה, כי הגיע הזמן,
הכנתי אותה מספיק. אני מקווה.
צברתי מספיק, ספגתי יותר מדי.
אז בחיי כרגע עומדים כמה פרקים חשובים שעומדים לבחון אותי חושילינג..
אני תוהה באיזה מהמבחנים אני אעמוד כמו שצריך.
יש אחד שאני מקווה לעמוד בו. הכי מכולם..
למרות שאני כבר לא בטוחה.. לא בטוחה כמו שהייתי בהתחלה,
אבל עדיין לא מאבדת תקווה.
סתם מנמיכה פרופיל, יורדת למחתרת מעט חח אפשר לומר.
אבל זה לא תלוי רק בי.. סוףסוף.
אבל סביר להניח שאם זה לא יצליח אני אתייסר [אם בכלל] רק בגללי, אאשים אותי..
וזה לא טוב חח
בקשר לעוד עניין אני עוד לא בטוחה. אני בדיוק מדסקסת עלזה עם דפנלה.
כחלק מקבוצה, מחבורה [3>] הכל נראה כלכך פשוט. כאינדבידואלית קשה לי.
אני במצב סטטי, אני לא בשליטה וזה משגע לי תשחלות..
אני לא יודעת איפה אני עומדת, אני לא יודעת הכל, אני לא יודעת מה עומד לקרות..
פשוט כל הדברים שמשגעים אותי בבת אחת.
היי בעצם אפשר להגיד את כל זה גם בקשר לעניין הקודם..
בכל מקרה,
נראה לי שהגיע הזמן להפסיק לטחון מים,
להפסיק להתעסק בעניינים שוליים [חהחה שוליים שולי. אני כזו גראפיקה דאמ],
בסופו של דבר ההישגים שלי הם מה שיישארו לי אחכ.
ברגעים אלה ממש טוב לי עם עצמי,
אני גאה בעצמי, אני מכירה את עצמי.
אם אי פעם היה רגע שחשבתי מתי אפסיק לשאול 'מי אני?' אז הוא מתקרב.
אולי הוא בעצם כבר כאן.
ולמה לא להתגאות בזה. הרי זה לא מתוך התנשאות. מי שמכיר אותי באמת יודע את זה.
אז הנה הגיע הזמן.
למור טיפטיפ אחרת. לא חדשה. גרסא קצת משופרת :}
 
חח היי. יצאתי נחמד ^.^
אולי הגיע הזמן לחייך יותר.
שבוע טוב, חג פורים שמח.
זהו לבינתיים:}
ואם מותר לי להוסיף..
יש עוד משו שגרם לי לכל זה..
עוד 6 ימים [בלי היום] תחלוף לה שנה,
שנה בלי אהובי היקר שהלך לו,
שנה שלמה של השתנקויות, רבע בדידות, רבע ריקנות ועוד חצי בנאדם שנשארתי.
החלטתי לא להפוך אתזה ליום אבל. ממילא אינלי מה לעשות.
לא חגגתי כל יום בחייו.. אין סבה שזה יעבוד לצד השני.
אם יש מישהו שבאמת יודע מה אני מרגישה בנוגע לזה זו אני.. ואולי הוא, אני פשוט לא מאמינה בדברים כאלה אבל טוב נגיד.
אינלי יותר מדי מה להגיד.
התעסקתי בזה מספיק, אני אפילו לא בוכה עלזה.. זו כבר השגרה שלי, עם כמה שקשה להגיד את זה.
   
בעצם אם יש דבר שהכי קשה בזה זה שרק אותו אהבתי באמת. אני עדיין אוהבת, הבעיה שעכשיו זה טפשי כי לא נשאר לי כלום.
הפעם זהו במת חח :}
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
