ייאמר להגנתי שאני כבר לא מרגישה נח לכתוב כאן בשל קהל הקוראים,
מצטערת.
או שלא,
אני לא הכי מתגעגעת לפה חח
אני משערת שאפחד לא יקרא,
אבל זה צטוט מ'החופשה'.
אחח קייט וינסלט המדהימה הזאת..
I understand feeling as small and as insignificant as humanly possible.
And how it can actually ache in places you didn't know you had inside
you. And it doesn't matter how many new haircuts you get, or gyms you
join, or how many glasses of chardonnay you drink with your
girlfriends... you still go to bed every night going over every detail
and wonder what you did wrong or how you could have misunderstood. And
how in the hell for that brief moment you could think that you were
that happy.
And sometimes you can even convince yourself that he'll see
the light and show up at your door. And after all that, however long
all that may be, you'll go somewhere new. And you'll meet people who
make you feel worthwhile again. And little pieces of your soul will
finally come back. And all that fuzzy stuff, those years of your life
that you wasted, that will eventually begin to fade.
23.11.08, 18:57:
כבר לא אכפת לי מי ייקרא.
אני יושבת עצבנית,
אחרי יום מעצבן,
עצבנית,
שוב חושבת לי
כמה היה יפה אם היה אפשר לתאר דמעה שנופלת
מהזווית, מהנקודה שממנה היא נופלת
כפי שזה נראה מהעיניים שלי
במצלמת סטילס
אחת מוצלחת כזו..
וזו שאיפה שעולה לי ממש כרגע
אחרי שאני מסכמת לי 4 חודשים סוערים
מוצלחים והרבה יותר לא מוצלחים
מנסה לדחוס אותם אחורה בכח,
לאחסן אותם בעבר.
כלכך הרבה על מה לכעוס
ורק דבר אחד מציק לי באמת.
השלמתי
ולא רציתי דבר.
לא רציתי לשמוע שאתה נראה מדוכדך
שנראה שגם לך קשה
לא רציתי לשמוע שזה נראה שאתה לא שלם.
לא רציתי דבר.
לא רציתי לשמוע,
בטח ובטח שלא לראות.
" 'מה אתה עומד לך ככה? זה מרגיז! החלטת ללכת מפה, אז לך!'
כי לא רצתה שיראה אותה בוכה. שושנה גאה מאד הייתה..." הנסיך הקטן.
רציתי,
רוצה
לשכוח.
או שלא.
לא רציתי להעלם לך כמו שקרה.
לא רציתי שתעלם לי. כמו שקרה..
לא רציתי כלום מזה
פשוט כלום.
לפעמים יוצא לי להציץ מרחוק על אותה נקודה
בה הכל התחיל
וגם הסתיים
ואני מסתכלת
ולא מרגישה כלום
אבל אני לא דואגת
כי אני יודעת שיהיו אלה הזכרונות שיצבטו ויקרעו אותי למחרת
וביום שאחריו.
"הנוף הזה הוא בעיניי היפה והעצוב בכל הנופים, במקום הזה הופיע הנסיך הקטן וכאן גם נעלם" התלהבתי.
אבל לא יודעת,
אולי ייצא לנו לראות עוד כוכב נופל ראשון ביחד..
או שבעצם לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
