זה לא שהיו שקרים, פשוט היו חצאי אמת.
שחזרנו איך הכל התחיל ואיך הכל ייגמר.
פעם הייתי King או שאולי, לפי דבריו, הוא רק גרם ונתן לי להרגיש כך.
היום אני כלום בעיניו , ככה הוא גורם לי להרגיש, בלי אולי.
אני שונאת להיות תלויה, שונאת להיות מובן מאליו. שונאת להיות פתטית.
שונאת כשאני ככה, שונאת כשמביאים אותי למצבים האלו.
שונאת חצאי אמת יותר ממה שאני שונאת שקרים.
וחשבתי שהיה שם משהו, אפילו משהו קטן שמתקרב להתחלה של משהו.
אבל לא היה שם כלום, הכל היה סתם, הכל היה טובה אחת נקודה.
אני נשבעת שזו הייתה הטעות האחרונה שלי. נשבעת.
זה לא היה כיף, אפילו לא מתקרב לזה.
זה לא היה אמור להיות ככה.
זה לא היה אמור להיות בכלל.
"אהבה זה כמו סרטן, מתפשטת בכל הגוף" ,אוכלת אותך מבפנים.
"אהבה זה קשה." ,קשה יותר כשזה רק בכיוון אחד.
ואפילו לא שתיתי קולה לדרך.
שני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
