^שוגסה עם סוכריות קופצות^

כ"כ הרבה זמן.. כ"כ הרבה דברים עברו עלי בתקופה הזאת..

במבט לאחור, התקופה הכי גרועה בחיים שלי [ספק אם היא נגמרה או שאני עדיין בתוכה]

לא חשבתי שאני צריכה בן אדם שיקשיב לי.. חשבתי שאני לבדי, המחשב, אנשים שלא מכירים אותי מהאינטרנט ומקשיבים לי זה מספיק..

מסתבר שאני צריכה חברה הכי טובה.. אחת שתקשיב לי, שתדע שלמרות שאני לא מספרת לה הכל [אני פשוט לא יכולה לספר דברים אישיים לאנשים שאני מכירה] שאני תמיד אהיה בשבילה והיא בשבילי..

שאני אתקשר אליה כשאני רואה מישהו חמוד ברחוב או שמשהו עצוב קורה לי או כל דבר אחר...

אחת שתהיה שם בשבילי..

זה כ"כ חסר לי, במיוחד בתקופה הזאת.

חשבתי שאולי זאת היא, למרות שיש לה חברה הכי הכי הכי טובה, ובאמת הרבה זמן לא ראיתי כזאת חברות קרובה בין שני אנשים, אבל חשבתי שאולי היא תפנה גם לי מקום, כי בכ"ז אנחנו מדברות על נושאים שהיא והשנייה לא מדברות עליהם..

אבל כנראה שלא..

והיא אפילו לא יודעת שאני כועסת עליה, היא בעצם כן יודעת, אבל היא לא יודעת על מה..

כן כאילו אני אבוא ואגיד לה: "אממ תקשיבי ___ אני כועסת עלייך כי.. את לא החברה הכי טובה שלי"?!!?!

לדעת שעכשיו הצטרפה עוד בת לחברות המופלאה של שתיהן לא עוזר.. כאילו.. אני תמיד הייתי פה [אני חברה טובה גם של החברה השנייה] ופתאום איזו אחת שצצה משום מקום נהיית חברת נפש שלכן? שלושת המוסקטריות נהיה פה!

הולכות לישון אחת אצל השנייה בערך כל יום בשבוע ואפילו פעם אחת, פעם מזויינת אחת אתן לא חושבות להזמין אותי?!

פעם אחת, שאני אדע שבכלל אתן מחשיבות אותי כחברה שלכן!

לראות אותן מתלחששות ומעבירות מסרים אחת לשנייה באסמסים וכל מיני דברים טפשיים כאלו פשוט מרסק לי את הלב.. אני מרגישה שעם כל השיחות נפש שאני עושה איתה, בשניה שהיא לידן הכל נהרס...

איך אפשר להגיד דבר כזה לבן אדם? אח"כ היא תרגיש מחוייבת להזמין אותי ולספר לי דברים ואני אדע שהיא עושה הכל כי לא נעים לה..

זה כזה תסריט צפוי...

אני נראה לי שונאת אותה [לא את הראשונה, את השלישית שהצטרפה]

אני שונאת פה הכל.. נמאס לי מהמקום הזה.. באמת..

אני צריכה אהבה, אם זה מחבר [ז"א Boyfriend] או מחברה הכי טובה [שכרגע... אין לי] או מלא יודעת מה..

ועלייך, ה-X חברה הכי טובה שלי [כן כן.. 6 שנים חברות הכי טובות זה לא הולך ברגל יא' כלבה]

את שנטשת אותי בשביל המעמד, בשביל אנשים שמסתבר הרבה הרבה הרבה יותר מגניבים, מקובלים, מקושרים ופתוחים ממני..

אני לא אשכח לך את זה.. אני חושבת שעכשיו גם לך אין חברה הכי טובה.. זהו.. נדפקת.. מכל אלפי החברים החדשים שרכשת לעצמך, אפילו לא אחד יקשיב לבעיות שלך וליציאות הסתומות שלך..

באמת חבל שהרסת, שהרסנו..

אויש.. מדברים על החמורה.. בדיוק השנייה היא שלחה לי הודעה ~בודקת מה היא כתבה~ הודעת שרשרת.. טנקס ביצ'...

אני שונאת את המצב הזה..

אני שונאת את עצמי..

אני פשוט שונאת כאן ה-כ-ל!

אפילו המופע הזה, הרחוק באופק, המופע שחיכיתי לו כ"כ הרבה זמן.. אפילו הוא לא גורם לי לאיזה אושר עילאי שכבר לא הרגשתי הרבה זמן.. אולי הוא יוציא אותי מהחרא הזה?

נמאס לי לריב עם כל העולם! נמאס לי להשניא את עצמי על אנשים אחרים ועל עצמי ועליו..

הפכתי לאימו... זין!

אני מרגישה בלב שלי יש חורים שחורים, באמת..

עצב נוראי שכזה...

אני פשוט לא יכולה יותר!

טוב.. אני אלך לישון.. אולי התחושה תעבור לי בלילה...