אז אחרי שקיבלתי באימייל ביקורת חריפה, אך בהחלט נכונה על הציור שלי, מהמורה שלי לציור

(כן כן, הכל נעשה בחשאי, אוסרים עליהם ליצור קשר עם התלמידים)

ניגשתי לעבודה השחורה

ותוך כמה שעות תמימות ומלאות מוזה שיפרתי את מה שאתם רואים בפוסט הקודם,

למה שאתם הולכים לראות ממש עכשיו

להגיד בכנות, אני לא הייתי שלמה עם הגרסה הקודמת. ראיתי שיש בעיה, אבל לא רציתי להבין אותה

מתוך עצלנות, בידיעה שכשאני אפענח את הבעיה, אני אצתרך לתקן אותה.

אבל למזלי, מורי הדרך שלי תמיד שם כדי לפתוח לי את העיניים בכוח,

להצביע על החרא ולדחוף לתוכו את הלשון שלי כדי שאני אנקה את מה שעשיתי

מחכה לשמוע מה היא תגיד על המתוקן

ולחדשות ישראבלוג

שהחליטה לממן את תחזוקת האתר על פרסומות בבלוגים בלבד

מאתה, מנויי פרו יחולקו בחינם

אני רואה את עצמי בעוד חצי שנה מנצלת את כל רגעי התקיימותי לבירור מספר המנויים וחדש שלי

וכמות האנשים שניסתה לרשום את השם שלהם בגוגל והגיע לבלוג שלי

חיי בסכנת הכחדה

ולציטוטים מהחיים

אחותי הקטנה (בת 9 מחרותיים) : "אבא אבא, הבנות בכיתה אמרו לי שאני דומה לבריטני ספירס, מי זאת?"

אבא : "אל תדאגי, את לא דומה לה, ותגידי לבנות מהכיתה שלך, שאצלינו בבית לא שומעים חרא מהסוג הזה"

לנה.