| 8/2015
להכיר אותו
הייתה לי משמרת ממש מבלבלת בלילה ואני קצת בסערת רגשות ומבולבלת. אני פשוט צריכה את הפעולה הזאת של לתרגם שיר עם מסר שאני מסכימה איתו בשביל להירגע קצת.
להכיר אותך זה לעולם לא לדאוג לחיים שלי,
ולהכיר אותך זה לעולם לא לוותר או להתפשר
להכיר אותך זה לרצות לספר לעולם עליך
כי אני לא יכולה לחיות בלעדיך
להכיר אותך זה לשמוע את הקול שלך כאשר אתה קורא
להכיר אותך זה לתפוס את אחי כשהוא נופל
להכיר אותך זה להרגיש את הכאב של שבורי הלב
כי הם לא יכולים לחיות בלעדיך.
יותר מהנשימה הבאה שלי
יותר מחיים או מוות
כל מה שאני שואפת אליו, אני חיה את חיי כדי להכיר אותך יותר
אני משאירה את כל זה מאחורי, אתה היחיד שמספק אותי
להכיר אותך זה לרצות להכיר אותך יותר
להכיר אותך זה לרצות להכיר אותך יותר
להכיר אותך זה לשאוף ליותר מהרגיל
להכיר אותך זה להסתכל מעבר לזמני
להכיר אותך זה להאמין שאתה זה מספיק
כי אין חיים בלעדיך
יותר מהנשימה הבאה שלי
יותר מחיים או מוות
כל מה שאני שואפת אליו, אני חיה את חיי כדי להכיר אותך יותר
אני משאירה את כל זה מאחורי, אתה היחיד שמספק אותי
להכיר אותך זה לרצות להכיר אותך יותר
להכיר אותך זה לרצות להכיר אותך יותר
כל מה שהחיים יכולים להציע לי, לא יכול להשתוות אליך
להשתוות אליך
ואני רואה את כל זה כאבוד, בהשוואה ללהכיר אותך
להכיר אותך
יותר מהנשימה הבאה שלי
יותר מחיים או מוות
כל מה שאני שואפת אליו, אני חיה את חיי כדי להכיר אותך יותר
אני משאירה את כל זה מאחורי, אתה היחיד שמספק אותי
להכיר אותך זה לרצות להכיר אותך יותר
להכיר אותך זה לרצות להכיר אותך יותר
בהשוואה אליך
בהשוואה אליך
ואני רואה את כל זה כאבוד, בהשוואה ללהכיר אותך
להכיר אותך
ואני רואה את כל זה כאבוד, בהשוואה ללהכיר אותך
להכיר אותך
| |
מהזמן האחרון... פוסט סטטוסים
22/6/15
יש אנשים שרע להם אז הם רעים גם לאחרים. יש אנשים שטוב להם אז הם טובים גם לאחרים. זה עד כדי כך פשוט. בואו ננסה להפיץ כמה שיותר טוב ולא להיפגע מרוע של אנשים מזדמנים.
24/6/15
כל המשמרות של ה4 שעות על עמדה כשהייתי חיילת הכינו אותי למשמרות של 8 שעות בלילה עכשיו (כשאני גם לומדת תוך כדי)
כל המלחמות והכעסים של אותה התקופה לימדו אותי לבחור בחכמה את המלחמות שלי כיום, ולחשוב מראש על מחירן.
כל האנשים שנפגעתי או התאכזבתי מהם באותה התקופה לימדו אותי לא להסתמך על אנשים יותר מדי מצד אחד, אבל להעריך, לאהוב ולשמור על אלה שחשובים מצד שני.
הזוי שלפני שנה לבשתי מדים ירוקים של צה"ל והיום אני לובשת מדי אבטחה כחולים. . לא עברה שנה מהשחרור וכבר חוויתי כל כך הרבה. וזה די מגנב כל הסיפור הזה של לנסות להיות עצמאית.
25/6/15
עובדת בשביל לממן את הלימודים ולומדת בשביל לעבוד כל החיים שלי... אחח קפיטליזם...
26/6/15
And what if I could fix myself?
Maybe then I could get free.
I could try to be somebody else
Who's much better off than me.
But I need to remember this
That its when I'm at my weakest I can clearly see
He made the lame walk, and the dumb talk
And He opened blinded eyes to see
That the sun rises on His time,
yet He knows our deepest desperate need.
#so_tired #אחרי_12_שעות_משמרת #יהיה_בסדר
https://www.youtube.com/attribution_link?a=ToMEU2Xl1L4&u=%2Fwatch%3Fv%3DqdbPynNI9Xo%26feature%3Dshare
30/6/15
אתגר ה22(+), התחלתי!
אז מישהו.י מעוניין.ת להיות הגורו-טבעונות שלי?
#go_vegan #וכך_הפכתי_לקלישאה
6/7/15
אומרים שמי שטוב - טובע, ואולי זה נכון, אבל המציל שלי יכול ללכת על המים - ואם לא אוריד ממנו את העיניים אוכל לעשות זאת גם אני.
10/7/15
אני יודעת שמטעויות לומדים, אבל לפעמים כל כך נמאס לי לעשות טעויות מטומטמות כל פעם מחדש ואח"כ לאכול על זה סרטים יותר מדי זמן.#לו_הייתי_רובוט
23/7/15
הבוקר חשבתי לעצמי:
איך אפשר להקרין אור ואהבה כשאת מרגישה כמו נר שכבה?
איך אפשר לעשות טוב לאחרים כשאת עצמך מרגישה על הפנים?
איך אפשר להפיח חיים כשאת עצמך אמרת "בא לי למות" יותר מדי פעמים?
אבל משהו שם בפנים עדיין חי.
הגרעין הזה עדיין נמצא שם בפנים.
ואם הגרעין הזה יטופח הוא יגדל, ויהפוך לעץ, ויצמיח פרי.
רק צאי מהיאוש, הלחמי עליו ואל תרפי.
ועובדה, שלמרות שהחיוך קצת מאולץ - הוא עדיין קיים.
ולמרות שהאמונה בהכל די מתפוררת - את עדיין פונה לאלוהים ומבקשת שיחזיר אותה.
ולמרות שאת לא חלק, עדיין כל כך אכפת לך.
ולמרות שאת לא יודעת מה את רוצה מעצמך או מהחיים שלך - את בכל זאת יודעת איכשהו שאת במקום הנכון.
כן, הגרעין עדיין שם. ולמרות שהוא כל כך קטן, הוא קיים.
והגרעין הזה,
מהותו אמונה. מהותו אהבה. מהותו אור. מהותו עשיית טוב. מהותו הפחת חיים. מהותו תקווה. מהותו שמחה אמיתית. מהותו כנות. מהותו אמת. מהותו שייכות ומשפחה.
תני לגרעין הזה לגדול ולהשתלט על כל כולך.
https://www.youtube.com/watch?v=rtD-_q2kl-Q
29/7/15
"For nothing else in all of this world matters,
but to live our lives for you, and you alone..."
סוף סוף החיוך האמיתי שלי חזר. תודה לאל :)
30/7/15
מחשבה: מה שמכונה בצה"ל "צהבת" נקרא בחיים האמיתיים "אחריות", "מקצועיות" ו"מוסר עבודה". גאה בזה שהייתי חיילת צהובה.
3/8/15
לפני שנה וקצת התאבלתי על ארבעה (כן, ארבעה.) ילדים שנרצחו. ועכשיו, אני מתאבלת על שניים נוספים.
והמשותף בין כולם? נרצחו בגלל שנאה שלא קשורה אליהם בכלל.
לילדים מגיע לחיות. זה פשוט לא הוגן.
מבטיחה לזכור.
בואו ננסה להפוך את העולם למקום שבו ילדים יוכלו פשוט לחיות.
5/8/15
מחשבות בעקבות רפרוף בפייסבוק (on this day וסטטוסים למיניהם):
אנשים באים והולכים, חלק נשארים איתך יותר וחלק פחות. לחלקם מתגעגעים לעתים עד כאב, וחלק - טוב שהם הלכו.
גם התקופות הכי טובות וגם התקופות הכי נוראיות חולפות בסופו של דבר, ומהן נשאר במקרה הטוב - זכרון, ובמקרה הרע - צלקת (לא כזו שרואים)
תקוות, אכזבות, חלומות, רצונות, תשוקות, פחדים וחששות, כעסים ואהבות - כל אלה מתעמעמים עם הזמן בסופו של דבר.
לפעמים דברים מהעבר מתעמתים איתך שוב פנים אל פנים לאחר זמן מה, אבל אם הם מהעבר כנראה שיש לזה סיבה מסוימת, ועדיף שישארו שם. אין טעם לערבב בין הפאסט סימפל לפרזנט פרוגרסיב.
אבל יש חוט אחד, צבעו כצבע הדם, הוא צר מאוד אך איתן, ואורכו - כאורך הנצח. החוט הזה מלווה את חיי עוד מלפני שנולדתי. החוט הזה הוא מה שמקשר בין העבר, להווה, לעתיד. החוט הזה הוא הדבר היחידי שתמיד היה שם ואני יכולה להיות בטוחה שהוא תמיד ישאר.
זה אלוהים. אל נאמן, ידיד נפש, פלא יועץ, עמנו אל, הראשון והאחרון. אם יש משהו שתמיד יהיה יציב בחיים שלי - זה הוא.
ומתוך הגות:
23/6/15
אני אדם מאוד מתמסר מטבעי. אם אני רוצה משהו, אני עושה אותו עד הסוף: במקצועיות, בנאמנות, מנסה לתת את הכי טוב שלי. האמת שמאוד אכפת לי מה חושבים עליי.
התחלתי עבודה חדשה לפני כחודש ואני עושה המון טעויות. אבל מה שקורה זה שבכל פעם שאני עושה טעות ושמה לב אליה/אחד האחמ"שים/הבוסים מעיר לי עליה - אני אעשה הכל בשביל לא לחזור עליה.
בחדר שאני עובדת בו יש מצלמה שלבוסית שלי יש גישה חופשית אליה, ולכן כשאני שם אני עושה את המוטל עליי בצורה הכי טובה שיש, לא עושה שטויות, יושבת בצורה מכובדת, וכו'.
והיום חשבתי לעצמי - אני משתדלת כל כך הרבה בשביל לספק את המעסיקה שלי פה. מה היה קורה אם הייתי משתדלת לספק לפחות באותה מידה את ה"בוס" שלי שבשמים?
אם הייתי זוכרת תמיד שהוא צופה בי, ושיש לו ציפיות די גבוהות ממני. אם הייתי זוכרת שבתור משיחית, בתור אחת מאלה שנקראים על שמו, יש לי אחריות גדולה על כתפיי - שבכל עת אני חייבת להיות נאמנה לתפקיד, ייצוגית, חייבת לעשות את המוטל עליי בצורה הכי טובה.
בסופו של דבר הבוס שלי יקרא לי למשרד ואני אצטרך לתת דין וחשבון על עבודתי בחברה. האם יהיה לי במה להתגאות?
28/6/15
אני משיחית, אני מאמינה בכתבי הקודש: בתנ"ך ובברית החדשה.
אני לא תומכת במערכות יחסים או בנישואים חד מיניים.
ולמרות זאת, אני עדיין אוהבת אותך.
ולמרות זאת, אני עדיין אשאר חברה שלך.
אני לא אשפוט אותך.
ואני אמשיך לאהוב אותך.
אני לא ארשיע אותך ואשלח אותך לגהנום. ממש ממש לא.
ובכל זאת, אם כל האהבה שלי אליך, זו האמונה שלי. כמו שלך יש את הזכות להגיד את דעתך, את האמונות שלך, גם לי יש את הזכות להביע את האמונה שלי.
אל תשפוט/ תשפטי אותי ואני לא אשפוט אותך.
אני בוחרת לאהוב.
לראות את האדם ולא את מה שהוא עושה/ אורח החיים שלו/ הבחירות שלו.
למרות שאני רואה בזה אורח חיים פסול, לעולם לא אפסיק לאהוב.
11/7/15
לפעמים, קצת בא לי להרפות מהכל. לשחרר. להפסיק להלחם. להפסיק לקוות למשהו הזה שמעבר. להפסיק להאמין.
לפעמים קצת בא לי לדפוק את החיים שלי. לרצות את העולם הזה. ולהתאהב בדברים הלא נכונים. ולהשתגע.
לפעמים בא לי להתמכר קצת לדת. או להתמכר בכללי. או להפסיק לחשוב על אחרים. וקצת לפגוע בעצמי.
אבל אז אני חושבת לעצמי: איך את מסוגלת לחשוב להרפות כשהוא לא העלה בדעתו לעזוב אותך אי פעם? איך את מסוגלת לרצות להפסיק להלחם כשהוא כבר נלחם בשבילך עד מוות, וניצח? איך את מעלה בדעתך להפסיק לקוות, להפסיק להאמין כשאת כבר מכירה ויודעת מה היא האמת שכולם סביבך מחפשים?
ולמה לך לדפוק את החיים שלך כשהוא עבד, ועודנו עובד, כל כך קשה על לבנות אותך ולהפוך אותך להיות כמוהו? ולמה לך לרצות לרצות את העולם? את באמת רוצה להפוך להיות כמוהם? ובבקשה אל תתאהבי בדברים הלא נכונים, הרי את יודעת שזה לא שווה את זה.
וזה בסדר להשתגע מדי פעם. את כבר לא הכי שפויה, אבל אני חושבת, או לפחות מקווה, שזה בסדר.
אל תתמכרי לדת. את יודעת מה בורא העולם חושב על דת. ובכללי, אם את רוצה להתמכר למשהו תתמכרי לאלוהים עצמו. שיהפוך להיות כמו סם שאת לא יכולה לעבור בלעדיו אפילו יום אחד. ועוד משהו: תאהבי אחרים ותאהבי את עצמך. חשבי כמה שהוא אהב אותם וכמה שהוא אהב אותך. שאפי לאהוב כמוהו.
החזיקי מעמד. אל תרפי. עמו מקור חיים ובאורו תראי אור. אל תעשי שטויות. נסי להמשיך לתפקד והשעני עליו.
הכל יהיה בסדר.
28/7/15
"בבוקר ובערב, בשמחה ובעצב, אהלל אותך ישוע לתמיד"
אינני רוצה להלל אותך רק כאשר אני בכנס, או במפגש כלשהו. אני רוצה להלל אותך גם בזמן הלימודים וגם בזמן
העבודה.
אני לא רוצה שההלל שלי אליך יסתכם בכמה מילים או שירים. אני רוצה להלל אותך דרך כל תחום בחיי:
אני רוצה להלל אותך דרך מערכות היחסים שלי עם אחרים. אני רוצה להלל אותך בעזרת הדרך שבה אני עושה דברים, בעזרת הגישה שלי.
אינני רוצה להלל אותך רק כאשר אני שמחה, מקבלת את כל מה שאני רוצה, והשמש זורחת.
אני רוצה להלל אותך בזמן הבדידות, חוסר השייכות והכאב.
אני רוצה להלל אותך גם בזמן הרגשת הריקנות, והדיכאון, וכשהכל נראה קצת יותר מדי גדול.
אני רוצה להלל אותך גם כשהחיוך מזויף וכשהכרית ספוגה בדמעות.
אני רוצה להלל אותך גם כשאני גמורה מעייפות וכשהעיניים צורבות ממחסור בשינה.
אני רוצה להלל אותך גם כשאני בקושי מאמינה, כי האמונה או חוסר האמונה שלי בך הן לא אלו שקובעות אם אתה אמיתי או לא. גם אם אי פעם, חס וחלילה, אפסיק להאמין - אתה לעולם לא תפסיק להיות קיים, וראוי להלל הזה.
אני רוצה להלל אותך בכל דבר שאני עושה, ולתת לך כבוד בכל מצב בחיים שלי. כי מה הטעם לשבח אותך רק על הדברים הטובים? כשהתקופות היותר משמעותיות בחיים שלנו הן לא ורודות, ודווקא מהן אנו גדלים.
עשני לכלי שראוי לתת לך הלל.
| |
רגע של השראה
רגע של השראה...
יש את האנשים האלה שאני חוזרת להיות ילדה קטנה כשאני לידם...
מצחקקת מכל שטות שהם אומרים או עושים,
כשהם "עוקצים אותי" אני לא מצליחה להחזיר תשובה עוקצנית ומתוחכמת כמו בד"כ,
ובכללי אני מצליחה לענות רק אם לא התבלבלו לי המילים בפה.
גם הקול שלי הופך להיות דק וגבוה.
ופתאום אני הופכת שוב לצייתנית וכנועה - זה כאילו שהקול שלו, המבט, הנוכחות שלו מהפנטים אותי לעשות כל מה שיבקש.
וכל מה שבא לי זה שיחבק אותי - שיעטוף אותי בזרועותיו החזקות וילטף אותי בעזרת ידיו הגדולות. שילחש לי מילות חיבה, שישיר לי שירי אהבה, ושיבטיח לי שיגונן עליי מפני העולם האכזר הזה שנמצא מחוץ לחיבוקו.
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
