My journey to heaven
So take me as You find me, All my fears and failures, Fill my life again. |
| 7/2015
קהילה
משהו שם, עמוק בפנים ביחס כלפייך נדפק חזק. וזה תהליך שלקח כמה שנים טובות.
אני מפחדת להיות אמיתית לידך. אני מפחדת להיות מי שאני כשאני בקרבתך. אני מפחדת לטעות, להגיד משהו לא נכון, ואפילו לחשוב בצורה קצת שונה ממך.
אני מרגישה שבכל פעם שאני לידך את שופטת אותי על כל דבר קטן, בוחנת אותי בעזרת עשרות זוגות עיניים. ואני פוחדת ממך.
הפחד, החרדה של להיות בקרבתך כל כך עמוקים שאני מפחדת להתקרב.
כי תמיד כשאני מתקרבת אלייך משהו משתבש - לפעמים אני מוצאת בך דברים שהם לא מושלמים (כמו הפעם ההיא שצעקת עליי כשרק ניסיתי לעזור, או הפעם ההיא שהתחלת להציק לבחור ההוא שבסך הכל היה עייף), וזה בסדר גמור כי גם אני לא מושלמת. אני לא מחפשת שתהיי מושלמת כמו שכמה אנשים חושבים.
הבעיה היא שכשאני בקרבתך אני מרגישה שהשוני שלי הוא לא משהו שאת מסוגלת לשאת. ובכל פעם שאני מנסה להתקרב אלייך אני יוצאת עם דמעות ורצה בחזרה לידיים המחבקות של העולם (ובכנות, החיבוק שלו חזק ואמיתי. בדיוק כמו שאני צריכה.). אני לא באה להאשים אותך בכל הנתק הזה, כי יש שני צדדים לכל מטבע, אבל קיים ביני לבינך קרע שבמשך השנים רק גדל.
את יודעת, כשרק השתחררתי מהצבא והתחלתי חיים חדשים, כל כך רציתי לשבת עם מישהו ממנהיגייך. להסביר את עצמי, את המקום שממנו באתי, ולנסות לחזור לתוכך. להרגיש שוב שאני חלק ממך למרות השוני. זה מעולם לא קרה.
אבל את יודעת, לאחרונה חשבתי על זה: ישוע כל כך אוהב אותך. הוא אוהב את כל כולך. יחד עם כל הפגמים ועם עובדת היותך לא מושלמת. הוא נתן את חייו עבורך!
ואני גם יודעת שהאהבה השלמה מגרשת את הפחד. ואני לקחתי לעצמי למטרה למרות הכל לאהוב אותך כמו שהוא אוהב אותך.
אני רוצה להיות חלק ממך למרות שאני קצת שונה וקצת "תוצרת פגומה".
האם תעזרי לי? האם תקבלי את השוני שלי? את העבר והכאב שמהם התפתחה הגישה שלי כלפייך? האם תסכימי לקבל? לאהוב? לבשר ענוים? לחבוש לנשברי לב? לקרוא לשבויים דרור? לנחם כל אבלים? האם תסכימי להיות גופו של ישוע כמו שנועדת להיות?
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
