My journey to heaven

אני כבר לא כועסת.

נכון, אהבתי. נכון, התאכזבתי. נכון, נפגעתי.

וזה כל כך כואב שזה עשה לי משהו כזה בלב.

כשאני חושבת על כל הסיפור הזה הלב שלי נצבט ומתכווץ.

אבל אני לא מצליחה לבכות.

אני לא כועסת עליך.

אני אוהבת אותך ואני שמחה שטוב לך.

אני שמחה שיש לך אותה.

אני מקווה שהיא עושה אותך מאושר באמת.

אני לא יודעת אם אי פעם הרגשת כלפיי משהו, או שסתם שיחקת.

זה כבר לא משנה לי.

זה מצחיק, כי עד לפני כמה ימים היה לי כל כך אכפת.

רציתי לדעת הכל.

רציתי לדעת מי זו. רציתי לדעת מתי זה התחיל. רציתי לדעת אם היא הייתה בתמונה אז כששיחקת לי ברגשות. רציתי לדעת אם אי פעם הרגשת כלפיי רגשות דומים. רציתי לדעת למה אמרת את מה שאמרת ולמה עשית את מה שעשית.

עכשיו זה כבר לא משנה לי.

אני אוהבת אותך מאוד, אבל אני יודעת שלא אוכל להיות איתך. וטוב שככה.

אז שיחקת בי קצת. שברת לי את הלב והסטת לי את המחשבות.

אבל אני לא כועסת עליך.

ויותר מזה, אני כבר לא כועסת על עצמי על זה שהרשיתי לעצמי להתאהב בך.