לא נמאס להם..

פעם הוא פעם היא..

זה בא בתורות..

חזרתי להיות לחוצה ועצבנית

חזרתי לקסוס ציפורניים

חזרתי להסתכל על הדברים בצורה אפלה..

נראה לי ששחור..

זה נראה כאילו השמש מאירה אבל לא מחממת..

קר לי..

רטוב לי..

עצוב לי..

מבחוץ הכל נראה בסדר והכל טוב ויפה אבל מבפנים הכל רקוב מגעיל מסריח!

בדיוק כמו התפוח של שלגיה אודם ויפה וכולו בפנים מורעל מגעיל!

גועלי!!

בא לי טיול ארוך ארוך רק ללכת ללכת בלי לעצור להסתכל לשמיים ולחשוב מחשבות לעצמי בלי שאף אחד ידע לחשוב בשקט בלי לחץ להקשיב לקולות שמהדהדים לי בראש ולקולות המדהימים של הטבע לעלות ולשבת על ראש גבעת דשא להתבונן בשמיים הכחולים שלא אומרים לי כבר כלום בשמש שלא מחממת ובעננים ששטים להם ללא מטרה ולצעוק להוציא הכל פשוט הכל..

ואז לשבת באיזו שיחה קטנה ביני לבין ה' ולשאול:"למה?!"

נמאס לי.. תקופה מחורבנת שנמשכת כבר יותר מידי זמן..

אני מתחננת!!

תניחו לי לנפשי זו בקשה כל כך קשה?!