בניגוד לשנה שעברה שבה יצא לי לחגוג בפעם הראשונה ט"ו באב "כמו שצריך" עם בן זוגי לאותה תקופה, השנה ט"ו באב חזר להיות יום רגיל עבורי, לא היה לי עם מי לחגוג - בלי נשיקות, בלי חיבוקים, בלי דובים פרוותיים או שוקולדים בצורת לבבות, פשוט יום שישי סטנדרטי. האמת שאני לא רואה צורך ביום מיוחד בשביל לאהוב מישהו, אבל בשביל לא לצאת רווקה ממורמרת שמקללת את היום הזה על הסף ומאחלת לזוגות אוהבים חמודים להיחנק מהרוק של עצמם, החלטתי הפעם להבליג ואף לנסות משהו שונה.

מי אמר שאת יום האהבה מוכרחים לחגוג עם בן זוג? החלטתי לבשל ארוחה חגיגית ומושקעת עבור האנשים שאוהבים אותי לא רק בט"ו באב, אלא בכל יום, בכל השנה ובכל שנה ללא תנאי, המשפחה היקרה שלי. קניתי מוצרים, עמלתי קשה במשך שעות כשברקע מתנגנים שירים רומנטים בגלגל"צ לכבוד היום המיוחד, בכיתי אפילו מהבצל, אבל שמתי את כל הלב במנות הללו והריחות שמילאו את הבית רק עוררו את התאבון יותר ויותר. אבא הפתיע את אמא עם בשמים וקרמים חדשים וכמה וורדים אדומים, אמא הפתיעה אותו בספל שכתוב עליו "I LOVE YOU" מעוטר בלבבות ובתוכו הרבה שוקולדים בצורת לבבות בטעם האהוב עליו, הם התנשקו והתחבקו וזה עשה לי נעים לראות שאחרי תקופה שבה הייתי בטוחה שהם הולכים להתגרש, האהבה שלהם רק עמדה במבחן והם עברו אותו בהצלחה (וביום הולדת שלי הם יחגגו 20 שנות נישואים!). 

בעודי עומלת קשה במטבח, דופק בינתיים על הדלת שליח שאוחז בידו זר פרחים יפייפים בגודל אמתני (!) אמא שלי פתחה לו את הדלת והייתה בטוחה שמדובר בטעות, כשלפתע מתברר שא' האקס שלי שלח לי אותם עם פתק "רציתי להפתיע אותך ושתהני גם כן מהיום הזה, יום אהבה שמח יולי :)" הייתי בשוק, לא האמנתי שזה קורה, הפרחים כל כך יפייפיים! המון וורדים בצבעי ורוד ואפרסק, והריח שלהם פשוט נפלא! התקשרתי אליו כולי נרגשת "ווואו! אתה לא נורמאלי! עשית לי את היום! תודה רבה רבה רבה!!" מעולם לא קיבלתי פרחים ממישהו, בדרך כלל המשפחה נוהגת להביא לי זר פרחים בסוף הופעה שלי כדי להביע את הערכתה על הביצועים שאני מפגינה על הבמה, אבל מבחור? ועוד ביום האהבה? בחיים לא!

אמא שלי הביטה בי וחייכה "יולי, זה לא דבר שנותנים לסתם ידידה...הוא אוהב אותך." מצד אחד הייתי מאושרת שמישהו חשב עלי והשקיע בי פרחים (נראה גם כי הסכום ששילם עליהם ועל המשלוח לעיר שלי היה לא מעט...) אבל מצד שני, אנחנו לא יחד. אני יודעת שהוא אוהב אותי, אני לא רוצה להיות עם בחור רק משום שהוא קונה לי מתנות, אני לא רוצה לנצל אותו ולפגוע בו...אבל מה יש שלא לאהוב בו? הוא מדהים! הבחור עם הלב הכי טהור שאני מכירה, בחור שרק רוצה לזיין לא משקיע כל כך הרבה כסף וזמן על בחורה, הוא אוהב אותי עוד מנובמבר(!), סופג את הקטעים שלי בשקט...

התייעצתי עם חברה, היא אמרה לי שאם באמת כל כך כייף לי לדבר איתו, ולצחוק איתו, והנשיקות שלו עושות לי טוב, החיבוקים שלו עושים לי טוב, ואני לא יכולה לדמיין אותי בלעדיו אפילו בתור ידיד, סימן שכבר מזמן לא מדובר בידידות רגילה וחבל שאני שוללת את זה. "מה חוסם אותך מלהיות שלו?" היא שואלת "אני לא יודעת...אולי הפחד שבצבא אכיר מישהו שהוא באמת מה שאני מחפשת...?" היא צחקה ואמרה "יולי, אם זה מה שעובר לך בראש ואת מהססת אז אל תלכי על זה. את צעירה, יש לך זמן, המוווון זמן! אף אחד לא דוחק ומאיץ בך...אל תתני לזה שהוא אוהב אותך וקונה לך דברים להפעיל עלייך לחץ. הוא עושה את זה כי זה עושה לו טוב לעשות לך טוב, אז תהני ותחשבי על זה."

בערב כשהאוכל סופסוף היה מוכן, ערכתי את השולחן יפה, ישבנו סביב השולחן באווירה חגיגית מהרגיל, עושים קידוש וצוחקים, מאחלים לעצמנו הרבה שנים של אהבה, בריאות ושמחה - כי זה מה שהכי חשוב. הבנתי שאהבה היא בעצם להעניק לאנשים היקרים לך, אנחנו לא באמת מצפים לתמורה כלשהי, התמורה היא הרגשת הסיפוק כשאנחנו רואים את התגובה של האדם שאנו אוהבים למחווה שהענקנו לו.

אחרי הארוחה עשיתי שיחת וידיאו בסקייפ עם א', שסיפר לי שאפילו אמא שלו התרגשה כששמעה את התגובה שלי לפרחים והיא אפילו חושבת שמתפתח בנינו משהו רציני. למרות שהייתי עוד עם הסינר עלי ושקיות שחורות קטנות מתחת לעיניים ושיער מבולגן, א' אמר לי כמה שאני יפייפיה, ושהוא מת לטעום מהבישולים שלי וחושב שאני אהיה אמא נהדרת..."אני אוהב אותך...אני אוהב אותך כל כך...!" חייכתי אליו, ראיתי את הניצוץ שיש לו בעיניים, הלב שלי דפק חזק ואמרתי בהיסוס "גם אני אוהבת אותך..." הבעתו הייתה שוק מוחלט בעוד אני רואה דמעה קטנה חומקת מעיניו אבל מיד הוא מיהר למרוח חיוך.

הלכתי לישון שלווה ורגועה, למרות שפיזית הייתי לבד - בעצם אף פעם לא הייתי וגם אני לא אהיה לבד... 

יולי.