כאב ראש.
כאב ראש.
כאב ראש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אתם לא מבינים איזה כאב ראש,
כאילו אין לי מספיק על מה לחשוב הוא גם מתגרה בי.
מכאיב.
ראש טיפש.
שונאת שונאת שונאת.
זהו, רגרסיה לילדות ממש, לא?
כנראה.
לא הייתם רוצים ילדות כזאת.
איזה כאב ראש.
ובא לי למות.
"לא אל תעשי את זה"
מה נראה לכם שיש לי אומץ??
פחדנית.
נמאס לי כבר. כול יום אותו דבר.
ואם משהו משתנה עד כמה טוב שהוא לא יהיה-
מחר הוא יהיה רע.
ובאמת שנמאס.
ואני רוצה כלכך הרבה דברים.
טוב, האמת שלא.
רק אחד.
טיפשה.
כואב לי הראש.
מרוב שכואב לי בלב, זה התפשט אל הראש.
והכדורים לא עוזרים.
וגם לא ההורים.
תשתי מים????? ואם לא בא לי????????????????????????????????????????
לא נראה לכם שכבר ניסיתי לשתות מים?????????????????????????
בבקשה תאשפזו אותי.
מחלקה סגורה.
חדר מרופד.
מזריקים תרופות שאמורות להרגיע- אולי הם יפסיקו את הכאב ראש.
ואת המחשבות.
או שפשוט תקנו לי ראש חדש,
עם מוח חדש.
כי עד ששלי חושב זה חייב למוטט לי את הכל המערכות בגוף.
פוטוסינטזה.
מה זה קשור?
אז כואב לי הראש.
ונמאס.
יהיה לי כיף בחדר שלי, הלבן והמרופד.
אני אוכל להגיד מה שאני רוצה, לאף אחד לא יהיה אכפת.
אני אוכל להגיד את כל האמת, לצרוח אותה במסדרונות.
וזה לא יהיה משנה, דיבורי משוגעת, מי יקשיב?
אני לא רוצה להנצל מהטרוף שלי, נמאס להילחם.
אני רוצה לשקוע בו.
לטבוע ולאבד את עצמי בתוך תוכי.
להנעל במחלקה סגורה,
בלי בית ספר,
בלי חברים,
בלי משפחה,
בלי אהבות.
להיות לבד.
לילה טוב עולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
