מציאות נפרדת.

לסביות ממורמרות, הומואים עליזים מידי.ביסקסואלים לא סגורים על עצמם וטראס הם סתם גברים סוטים בשמלות.

למה שמישהו ירצה להיות חלק מכל זה?

בלי להעליב, כן?

אני מסתובבת עם הומואים יותר מידי. הדיבור שלהם והתנועות בידיים נדבקו אלי כבר.

(הקול הצווחני שלי היה גם קודם, אבל הוא רק מוסיף להיותי אוחצ'ה)

וכל מילה שנייה שלי זה כפרה. בהתחלה זה עוד היה בצחוק אבל נדבקתי למילה המזדיינת הזאת.

אני חולה על עמית. וגיא. ומורן. ויוני. וכולם.

אבל דיייי!!!!!!!!!  אני רוצה לחזור לשתות כרגיל בלי שעמית יחנק אחרי כל שלוק.

הומואים הם כאלו נקבות.

ומה שהכי מעצבן אותי?! שעמית מוצא כל יום חבר אחר ומתלונן שהחבר נדבק אליו יותר מידי.

הומו.

חח.. ברור שהכל בצחוק, אבל לפעמים הם באמת יוצאים לי מהחורים.

אבל אני חייבת להודות, רוב הזמן אני סתם חולה עליהם וכפרה אני עליהם!!!

אני לא יודעת מה החומר למבחן בתנ"ך בשישי וזה מחרפן אותי. :(