מציאות נפרדת.

אני כזאת זונה. ולא מגיע לי אהבה ולא מגיע לי קשר ולא מגיע לי כלום.

סליחה.

לפחות העיצוב הזה מרגיע אותי קצת. אני יודעת שבעקרון אין בו כלום, אבל הוא שקט כזה, נקי.

וזה ההפך ממה שהולך אצלי, וזה תמיד נחמד.

אני בקושי בבית, וזה דבר טוב. אין לי זמן לחשוב. אני רצה מחברים לאירוע למפגש משפחתי לחברים וכיף לי.

יצאתי לשתות עם עמיתי ביום רביעי. היה מצחיק מאוד. תמיד כיף להיות איתו כששנינו שתויים קלות. אחרי זה הלכתי לישון אצלו והיה עוד יותר כיף.

ולא, סקס לא היה שם. ישנו במיטות נפרדות במרחק של שני פילים אנורקטיים אחד מהשנייה. הומו. (:

התעוררנו בצהריים והוא הראה לי סדרה שהוא אוהב, מאוד אהבתי אותה. יותר מאוחר שתינו עוד קצת והלכנו לפגוש את כל החברים כשאנחנו מסובבים קלות, והיה משעשע. בסופו של הלילה, כלומר, בבוקר, הוא יצא משם עם מספרי פלאפון של שני גברברים חתיכים, ואני, לעומתו, יצאתי משם חסרת טלפונים או מחמאות. וממילא, לא חיפשתי כלום והוא היה מאושר מזה. סוף טוב הכל טוב. ;)

אני אוהבת את ההורים שלי כלכך, באמת. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם. ברור, יש לנו ריבים ויש לנו ימים רעים. אבל בעקרון? הם ההורים הכי טובים שיכולתי לבקש. פשוט מושלמים. בעיקר אמא בזמן האחרון. כלכך אכפת לה ממני ויש לה עצבים לתלונות שלי ולמצבי הרוח המשתנים. טוב, גם היא לא כלכך שפוייה.

התעוררתי בבוקר אה, בצהריים, אצל עמית. ראינו מלא שיחות שלא נענו מאמא שלי. התקשרתי אליה.

"מאיה! סופסוף אפשר לדבר איתך! למה לא ענית לי?!!"

"אמא, ישנתי."

"אה נכון. אבל ממש נלחצתי! את לא מאמינה מה ראיתי אתמול בטלוויזיה!"

"חחחח.. מה ראית הפעם?"

"מה את צוחקת? ראיתי כתבה על פירסינגים. שחמישים אחוז מהאנשים שעשו פירסינג מקבלים זהום, ויש כאלו שדרך הפירסינג שלהם מגיעים חיידקים שעושים בצקות במוח, והם מתים! ואת לא ענית לי! את מטפלת טוב בסיידליפ שלך? לא לקחת איתך את כל הדברים שלך לטפל בו!"

"אמא, אני מטפלת בו." חשבתי לרגע להגיד לה ששתיתי אתמול מספיק אלכוהול בשביל שהוא לא יזדהם. "וחוצמזה, צריך ממש להזניח אותו כדי שזה יקרה..."

דיברנו ככה שעות והרגעתי אותה. באותו היום היא התקשרה כל חצי שעה- שעה כדי לברר אם כבר מתתי מבצקות במוח או אם התפוצצה לי השפה.

אני חולה על האשה הזאת.

מאז הקוקה קולה ווילג', לא, מאז האוכל שם, אני לא מצליחה לאכול נורמלי. האוכל שם היה מזעזע והייתי יוצאת מכל ארוחה עם בחילה נוראית. ועכשיו, אחרי כל פעם שאני אוכלת אני מקבלת בחילה נוראית, ומפסיקה לאכול באמצע. אז יוצא שאני לא אוכלת.

טוב, לפחות אני מרזה.

אני צריכה מסאז' טוב. כל הגוף המזדיין שלי תפוס.

לילה טוב, מקלדת.