מציאות נפרדת.

כאילו, וואו.

באמת.

הקטע הזה באוטובוס... ההלם גרם לי למלמל.

והעיניים.

כלכך לא ציפיתי לזה. כלכך לא ראיתי את זה בא.

זה כזה. ואוו.

ולא רוצה שנה הבאה. נכון שזה טיפשי מצידי. אבל זה כבר לא זה שאני אהיה ביא, עד כמה אבסורדי שזה נשמע.

זה פשוט, שנה הבאה. שכבת י' חדשה שאת רובה אני לא סובלת.

ושכבת יא חדשה, אנחנו, שאני בקושי הספקתי להכיר.

ושכבת יב חדשה.

מה עם שכבת יב הישנה? אני.... לא רוצה.

מתגעגעת כבר עכשיו לכמה אנשים.

ויש כאלו שרציתי להכיר ולא היה לי את האומץ.

באמת אבד לי איתם הקשר לעולם? כי איפה אני אפגוש את האנשים שלא יצא לי להכיר?

ואם אני אראה אותם, אני אזכור אותם? ומה אומר להם?

הרי הם לא מכירים אותי.

הפסד.

הסייד שלי כזה מושלם. שלוש שנים. שנתיים. פאק.

אני כלכך טיפשה. כי כאילו, אני אומרת ששנה הבאה בתקופה הזאת זה יהיה שלוש שנים.

נו, בטח.

חבל שנולדת.

קניתי בגד ים. החזה שלי לא יכול להיכנס לשום בגד ים נורמלי, אז הלכתי לעשות בגד ים בהתאמה אישית.

מחר אני אלך לאסוף אותו. נקווה שהוא יפה. חבל שהוא לא מכסה יותר ממני.

את כולי.

לא כלכך הזכרתי את החתונה של דודה שלי, וזה דיי לא אופייני לי.

כי אני אוהבת אותה ושמחה בשבילה.

אני חושבת שבחתונה הכל התחיל. השבירה הזאת.

כל השמחה הזאת אשכרה שברה אותי, מטורף.

אני זוכרת, אחרי החופה, שכולם ישבו לאכול.

הלכתי לצד ומייד שלפתי את הפלאפון שלי. עמית.

הוא נהיה חשוב יותר מיום ליום.

דיברתי איתו מלא. כי פשוט הייתי חייבת לדבר.

דיברנו על שטויות, וצחקנו, בדיוק השיחות שאני אוהבת.

נרגעתי.

אבל הייתי חייבת להתקשר. אין תשובה. הפלא מכובה.

כנראה שזה היה לטובתי. אם היו עונים לי אני בספק אם הייתי שורדת עד סוף החתונה.

אני מרגישה שאני נשברת, וממזמן לא הרגשתי ככה.

חשבתי שתיקנתי את כל הסדקים, שהפסקתי להתפרק משטויות.

הכל פשוט יותר מידי, וכל יום יש לי משהו אחר לעשות. ואין לי זמן לשכב על הגב ולישון. לנוח.

אני לא ביקשתי את החיים האלו. הכל היה אמור להיות כלכך פשוט. אני אמורה להיות בעננים עכשיו. ברקיע השביעי.

במקום זה הלב שלי מתכווץ וכואב יותר מיום ליום. כל מה שאני עושה זה לנבור בעבר.

אני אמורה להיות שמחה. יש לי את כל מה שביקשתי. ברביעי אני נוסעת לוויליג' עם כל החברים שלי.

אני אמורה להיות שמחה עכשיו קיבינימט. אני אמורה לחייך כלכך שהסייד שלי ידמם.

מה הפקינ' בעיות שלי!?!?!? הכל אני חייבת להרוס.

אני שונאת אותך.