מציאות נפרדת.

אני רוצה שהזמן ייעצר, רק לרגע.

לטבוע עוד קצת בעיניים שלך, להמשיך לחלום.

לא רוצה להתנתק משפתיך המתוקות, לא רוצה לשכוח.

החיבוק העוטף הזה שלך גורם לי לתחושת ביטחון מוכרת, נוסטלגית.

הכוכבים מאירים רק לשינינו, כותבים בשמיים מילות אהבה שרק אנחנו מבינים.

ואור הירח מונח על פניך ברכות, גורם להן להיראות אפילו יותר מושכות.

אני זוכרת אז, כלכך מזמן, כשאמרת שאתה אוהב.

אני זוכרת שהלב שלי נעצר, והייתי צריכה להזכיר לו להמשיך לפעום, בשבילך.

הייתי בטוחה שחולמת, שתכף אתעורר וארגיש רע, כי פספסתי את כל הטוב.

אוהב אותך לנצח, אהובי.

לא תוכל להתחמק מטלפיי הרצות אליך.

אוהב אותך לנצח, אהובי.

לא תוכל להתחמק מהחיוך שלי, שקורא לך.