מציאות נפרדת.

אני רוצה שכולכם תמותו.

אחד אחד תנשרו במורד התהום הארוכה הזו,

אל המוות.

אני רוצה שכולכם תבכו,

אני רוצה שירו בכם- ישר בלב.

אני רוצה לשמוע אותכם צורחים מכאבים מייסרים.

אני רוצה לראות אותכם מתחננים,

מדממים,

כואבים.

אני רוצה לעמוד מעליכם,

ולצחוק.

לדעת שמגיע לכם- ככה זה.

אני רוצה לראות אתכם מלבינים לי מול הפרצוף.

לראות את החיים נשמטים מגופתכם.

אני רוצה שתמותו.

אחד אחד.

יש לי מצברוח פסיכוטי קצת.

ובדמיונות שלי הכל מותר לי לעשות, אז למה לא לנצל את זה,

ולראות אותכם מתים?

כלכך נמאס לי.

מכולכם.

על מי אני עובדת?

אני לא התכוונתי.

באמת.

יצא ככה, דברים כאלו קורים.

אני לא רציתי, ולא רוצה.

באמת.

אין לפוסט הזה פואנטה.

באמת שלא.

פשוט...

רציתי לכתוב.

מותר לי.

לילה טוב, חיים.