מציאות נפרדת.

אומרים תמונה שווה אלף מילים,

אומרים חיוך זה האיפור הכי מדהים.

אומרים אהבה כל אחד בסוף ימצא.

אומרים הרבה דברים.

אומרים ,אז מה?

השגרה מטריפה אותי.

אין לי כוח לנשום, אין לי כוח לכלום.

לא תאמינו כמה אני עייפה.

זה נראה כאילו כל יום אני מתעוררת לאתמול.

הזמן לא זז, שום דבר לא משתנה.

אני קמה, הולכת לבצפר, חוזרת הביתה ומשתעממת.

הולכת לישון וקמה.

הולכת לבצפר.

חוזרת..

נמאס.

אין לי כוח לחיות, די.

הבנתי את הקטע, אפשר להפסיק עכשיו.

ראיתי את החיים, הם לא משו.

נגמר, אפשר למות. אני מרשה.

לילה טוב מר ארנב.