אין ימין ואין שמאל,

מכל כיוון שלא תסתכל הכל פשוט לא זז.

דורכים במקום כדי להרגיש טוב עם עצמנו,

מי אמר שדברים טובים תמיד מגיעים לסוף?

מסתבר שבכלל פספסתי את היום הזה, לא שמתי לב שהימים הטובים כבר ממזמן מאחורי

ועכשיו אני משלמת על הכל,

על הכיף ועל הזמן שאכלתי בו חרא ועשיתי את עצמי נהנית.

עכשיו כבר אין טעם לשחק אותה..הכל התבהר והגיע הזמן בשבילי לעשות משהו עם עצמי.

בגיל 30 אף אחד לא זוכר את הפונקציות והפרבולות והעקומות תמורה.

זוכרים את הכיף, את החברים את השטויות, העונשים וכמה חרא אכלנו..

מה זה הקטע האידיוטי הזה ללמוד כל כך הרבה ולהוציא ציונים מעולים

אם אח"כ מרוב שלמדת כבר אין לך עם מי לחגוג את ה"ניצחון" הזה.

אין פה שום ניצחון בכלל..אולי יהיה לך דף עם המון מאיות אבל שתתקל בבחורה יפה

לא יהיה לך מושג מה להגיד לה, תגלה שנתקעת עמוק עמוק בגיל 6

ועכשיו אתה אבוד.

אין טעם לעצב אופי בגיל 30.

אין לי טעם לשקר לעצמי.

אני יודעת שאני יכולה לשלב את הכיף והשטויות עם כמה שעות בבית ללמוד,

אבל מי אמר שזה מה שאני רוצה?

מי אמר שתעודת בגרות זה מה שיעשה לי טוב על הלב?

מי אמר שכסף, המטרה הסריחה של כולנו

יגרום לי לחיים טובים?

למה מה זה חיים טובים בכלל, בית גדול עם בריכת שחייה ומרצדס חדשה?

איזה דפוקה אני..

דווקא בתקופה שאני הכי צריכה ללמוד בה

אני באה עם פילוספיות מפגרות לעצמי כדי לעמוד עם זה מאחורי זה

שפשוט אין לי זין ללמוד.

אז וואלה ללמוד זה חשוב..כי ככה גדלנו

ואני מקבלת את זה שזה שחשוב.

אבל אני בטח לא אעשה הכל בשביל להצליח בזה

כי אני מעדיפה לחיות באמת

ולא באיזה בועה של שטויות.

אז הנה..עכשיו יש לי הזדמנות להקיף את עצמי בשקר

למשך 30 ימים

של אנשים שאני לא אוהבת, דברים שלא מעניינים אותי...

הכל בשבילך, אמא.

אבל לא כי אכפת לי. זה סתם כדי שתרדי ממני כבר.

שמים זוהרים ואיתם הכוכבים,

מרגישות על גג העולם.

אין היום ואין מחר,

זה רק עכשיו

אני ואת עד סוף היקום.

נגמרו הסודות והשטויות

הכל פתוח

רגשות צפים באוויר,

זה המקום מפלט שלנו, תמיד.

עכשיו את יודעת איך אני מרגישה שאנחנו שם..

תודה על כל שנייה.

אני אוהבת אותך. =)

קיצר..נראה לי אני חולה אחושרמוטה :/