אולי זה קצת ניצול, אני לא ממש יודעת,אבל שלא בא אז לא וכן אז כן, לא ככה? כנראה שלא, זה מה שהבנתי בזמן האחרון, גם אתם צריכים להבין את זה, זה לא רק מתי שנוח, זה מתי שצריך, אתה כן אתה, רק בגללך אני שפויה עדיין, לפעמיים אני מרגישה כיאלו באת בדיוק בזמן,מתי שהכל נעלם אתה נכנסת, אתה יודע איזה איזון כזה שנכנס לי לחיים, מה שהיה חסר הגיע ומה שהיה הלך, זה כל כך מוזר הטיימינג של הדברים אצלי, הכל בדיוק כמו שצריך, אבל אפעם לא כמו שאני רוצה, כי באמת ששמתי לב אני רוצה הכל בלי להרגיש,אבל אפעם זה בא ביחד, אתה ממלא חלק גדול אצלי,וחשבתי שזה מספיק, כנראה שלא, כמה שבנאדם אחד יכול לעשות טוב, כמה שבנאדם אחד יכול לעשות רע אז אמרתי לעצמי מצד אחד אתה עושה את הכל, את הכל שיש לי עכשיו לפחות ואתה רק אחד, ולעומת זאת אני מנסה לחשוב כיאלו למה צריך להיות  לי אכפת את רק אחד זה מה שמפריע לי, אבל בנאדם אחד זה באמת הרבה בשבילי אולי לא בשבילכם, בשבילך אני יודעת שכן, תמיד יש איזשהי תכלית לחיים שלי אפעם לא הרגשתי מיותרת באמת שאפעם לא הרגשתי שלאף אחד לא אכפת, לפעמיים אכפת ליותר לפעמיים אכפת לפחות, אבל אכפת,הפעם זה אתה, לך אכפת,לכל השאר לא נראה לי ממש אבל נו, זה רק בנאדם אחד לא? אחד שעושה רע ואחד שעושה טוב זה אמור להביא איזון, האיזון שאתה הבאת, לא יודעת הוא פתאום נעלם לי לא יודעת, פתאום לא מאוזן לי פה, תמיד היה משהו שימלא את החסר, לא יודעת עכשיו הוא קצת ריק זה או אתה חסר או מישהו אחר, אבל חסר לי בטוח חסר לי,כיאלו נגמר כל האנשים בעולם שאפשר לדבר איתם, פתאום כולם נעלמו כזה, באמת שאינלי מושג לאן,לאן? לאן הם נעלמו כולם כל אחד לפינה שלו עם הבעיות שלו וההורים שלו והחברים שלו והחיים שלו, החיים האלה שגם לי היה פעם כזה  כאלה עם מלא אנשים לדבר, פעם היה לי פשוט עם מי לדבר, זה רק הבעיה שלי,