...

לא עידכנתי כל כך הרבה זמן, אבל עכשיו נראה לי שחזרתי.

תמיד רציתי לכתבו איזה משהו וכשבאתי לכתוב שכחתי ממנו, בגלל זה הבלוג שלי מת לזמן מה..

עכשיו אני כותבת רק בגלל שכרגע הבנתי כמה אני מתגעגעת לתקופה בה התעמלתי.

נכון, אסור היה לי להתעמל וכשהבנתי את זה פרשתי, אבל אני מתגעגעת, מה אסור?!@

העובדה שאני הולכת לאימונים לעזור למאמנת שלי עם הנבחרת, לא כל כך עוזרת לי...להפך..אני מתגעגעת אפילו יותר.

זה גורם לי לעשות בבית כל מיני תרגילים שאסור לי..

פעם התרגילים האלה היו מסתכמים בשפגאט, היום עשיתי גם גשר ועמידת ידיים..

אני לא יכולה לשלוט בעצמי...

אני גם לא יודעת למה אני עושה את זה.

אולי בגלל שאני בודקת את הגמישות שלי, או הכושר שלי או שאני סתם רוצה להיזכר..

אני חייבת להפסיק, אחת כל השנה הזאת של הטיפולים תהיה לשווא.

אבל מה אני יכולה לעשות, אני לא יכולה להפסיק לחשוב על האימונים, המתיחות, ההופעות, התחרויות..

אני רוצה לחזור, או לפחות למצוא תחליף...

אבל זה קשה!