לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Angel in Heaven


moment of silence

Avatarכינוי:  ציידת

בת: 36

ICQ: 204351511 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2008

משהו שכתבתי-אני מלאך אשמח לתגובות!


אני מלאך?

 

מייקל התעורר בבהלה.הייתה לו הרגשה שמישהו מתהלך בחדר,אך הוא לא היה יכול לראותו.

הוא שלח את ידו את המנורה שהייתה בציידו השני של המיטה הזוגית שלו.הוא גישש באפלה כמה שניות ולבסוף מצא את המתג.הוא הדליק אותה ואור לבן התפזר בחצי החדר.עיניו לא ראו אף אחד.כל הדברים נחו כמו שהוא השאיר אותם לפני שהלך לישון.מוזר.הוא חשב.איזה זין.הוא סרק שוב את החדר ועיניו נעצרו על החלק הלא מואר של החדר.אין סיכוי שמישהו יכול להיות שם.פשוט אין סיכוי.אחרי שהוא ישב כמה שניות ורב עם עצמו עם מישהו יכול להיות שם ועם מישהו לא יכול להיות שם הוא הגיע למסקנה שהוא צריך לסגור את האור לשכב במיטה ולעצום את עיניו ולישון.וככה הוא באמת התכוון לעשות אבל,לצערו הרבה,הוא לא הספיק.

הוא שלח את ידו בחזרה אל המתג ואז שמע משהו מתנפץ בחדר.מייקל פלט צעקה.

"אוי,סליחה" הוא שמע מישהי אומרת.

מייקל פלט עוד צעקה.הוא הרגיש איך הדמו קופא בגופו.הוא רצה לברוח משם אך רגליו לא נתנו לו.הוא הרגיש משותק.

"ממממי אאאתתתההה?" לבסוף הוא פלט לאוויר.

"אני מצטערת.לא רציתי להפחיד אותך".הוא שמע מישהי עונה לו מהאפלה של החצי השני של החדר.

מייקל המשיך להביט בפחד באפלה.הוא שמע מישהי זזה וצועדת אליו.נערה כבת 18 נגלתה לעיניו.היא לבשה שמלה לבנה שערה החום היה מפוזר על כתפייה הצרות ועל רגליה לא היו נעליים.

"סליחה לא רציתי לשבור את האגרטל".היא התנצלה שוב.ועשתה עוד צעד קדימה.

מייקל נרגע קצת.היא לא נראתה כמו אחת שהולכת לרצוח אותו.רגליו שיחררו אותו לבסוף, והוא קם מהמיטה."מי את?" הוא שאל שוב.

הנערה נראתה אבודה ומבולבלת."אני..אני..חושבת שאני מתה" היא גמגמה.

מייקל הרים גבה.

הנערה עשתה עוד צעד לתוך האור של החדר והסתכלה סביבה."מוזר.יש לי תחושה כאילו אני הייתי פה בעבר.איפה אני?"

"בחדר השינה שלי" לחש מייקל שרגליו שוב התחילו לקפוא."ברחוב הרואה ברמת גן" הוא הוסיף.

הנערה הביטה בו."מי אתה?" היא שאלה אותו.

"מי אני?מי את ?את זו שהופעת לי פה באמצע הלילה!!" הוא צעק עליה.

"ואתה חושב שאני יודעת איך הגעתי לפה? אם אתה יודע אתה מוזמן לספר לי!" היא אמרה לו.

מייקל שתק.באמת היה נראה שהיא לא יודעת איך הגיעה לפה.

"אני מייקל" הוא שמע את עצמו עונה לה."מייקל כרום.אני גר פה.ומי את?"

"אני אני אני לא זוכרת" היא לחשה והשפילה את עיניה לרצפה.השתררה דממה .הוא היה יכול היה לראות שהנערה ניסתה להיזכר בשמה.מה יש לה?יש לה אמנזיה?מי היא בכלל,הוא חשב

"אנג'לינה! קוראים לי אנג'לינה" צעקה מאושר הנערה."נזכרתי קוראים לי אנגלינה."

זה הכה במייקל כמו ברק.לפתע הכול חזר אליו.הוא נזכר בה.היא הייתה פעם מישהי שהוא היה מקריב את עצמו בשבילה.

פנייה השמחות של הנערה התחלפו בפנים דואגות "אתה בסדר?,אתה נראה חיוור!" היא אמרה לו.

מייקל התיישב על המיטה. "את זוכרת מה שם המשפחה שלך?"הוא לחש.

"בערך.אני חושבת שהוא ריידר".

נשמתו של מייקל התעתקה.לא יכול להיות.זה לא הגיוני.

"מה קרה לך?"היא התקרבה אליו.דמעה ענקית ירדה על הלחי של מייקל.הוא מיהר לנגב אותה.

"מייקל?"היא לחשה לו.

הוא הביט בנערה שעמדה לצידו.היא הייתה באמת יפה.יותר יפה ממה שהוא זוכר אותה.

"חכי כאן אני צריך להביא משהו."הוא אמר וזינק על רגליו.

הוא רץ אל הסלון ופתח את הדלת של ארון הספרים.הוא חיטט למטה עד שמצא אלבום תמונות ישן.הוא פתח אותו וסגר מיד.יותר מדי זכרונות הוא לחש לעצמו.הוא מיהר לחדר השנייה שלו.הוא התפלל שהיא עוד תהיה שם.

"הנה מצאתי" הוא אמר ונכנס לחדר.הוא הביט לאיפה שהנערה הייתה אמורה לעמוד.אבל היא לא הייתה שם.הוא נבהל.לא.,"אנגלינה?" הוא צעק את שמה.

אך שום תשובה לא הגיעה.הוא קרא את שמה שוב ושוב לא היה מענה.הוא רץ אל החדר השני בתקווה למצוא אותה שם,אך הוא לא מצא.הוא רץ למטה במדרגות וצעק את שמה שוב.אך הוא לא מצא אותה.

אלוהים ישמור,הוא אמר לעצמו.הוא צעק את שמה עוד מספר פעמים אך הוא שמע רק את הד קולו בדירה שלו.

לבסוף הוא התישב על הפסה שלו בסלון.מהרהר במה שקרה לפני כמה דקות.

אוקי,הוא אמר לעצמו.זה אני עם ההזיות שלי או שזה היה סתם חלום.או במקרה יותר גרוע אני פשוט משתגע.

הוא ישב מהרהר על הספה ולבסוף גילה שהוא עדין מחזיק את אלבום התמונות.הוא פתח את האלבום והתחיל לדפדף בו הוא ראה הרבה פרצופים של נערות ונערים צוחקים ועושים פרצופים למצלמה.הוא ראה תמונות של מורים ואמירות שלהם.כל אלו העלו בו זיכרון מתוק ומר באותו זמן.ואז הוא הגיע לעמוד שהוא כל כך פחד ממנו.הדף נהפך לעמוד 66.על העמוד התפרס תמונה גדולה של זוג.המסגרת של התמונה הייתה בצבע ורוד עם ורדים ולבבות.מתחתה היה כתוב באותיות גדולות "הזוג הכי יפה שעינינו ראו אי פעם.אנגלינה ריידר ומייקל כרום.צולם בינואר 24 1984."

 

 

תגיבווווווווווווו

 

 עריכה:

 

תשובות לשאלון שבועי:

 

איפה את רואה את עצמך 20 שנה מהיום?

נשואה באושר עם בעל מהההמממםםםםם עם ילד וילדה ועם כלב גדול שחור

 

באיזה מקצוע את רוצה לעבוד בעתיד?

סופרת ורופאה

 

מה החלום האחרון שחלמת (בלילה)?

אני לא זוכרת!!!

 

האם את חולמת לעיתים בהקיץ?

לעיתים?! אולי כול יום!!

 

זרקת אי פעם מטבע לבאר / מזרקת משאלות?

לא.כי אני לא מאמינה בזה

 

האם גילית למישהו את החלום שהכי חשוב לך?

בטח..אין חלום שאני לא מספרת לחברה שלי

 

מה הדבר הכי נורא שהיית מייחלת לאדם שאת הכי שונאת?

למות

 

האם היה לך אי פעם דה-ג’וו?

בטח..למי לא היה...

 

 

עריכה 2(שעה:19:20)-

 

אויש איך הלב דופק מהר.כוס אימא שלו!!!

הכל בגלל השיעול הדיבילי הזה.

לעזעזעזעזעל עם החיים שלי

הכל חרא

אפילו הבריאות שלי היא חרא!

עם כל הבעיות שלי אז עכשיו יש לי שיעול אסמטי!

       שיעול אסמטי!!

למען השם רק זה מה שחסר לי

שיעול אסמטי

כוס עמק

 

אז המורה נתנה לי אנטיבאוטיקה

וכמובן משאף!!

כן כן שמעתם נכון

היא נתנה לי משאף

 

ועכשיו כל פעם שאני שואפת אותו אני מרגישה כאילו הלב שלי יקפוץץץץץץץץ מהחזה שלי

=[ גררררררררררררררררררררררררר

 

משאף...תרופות..סעעעממממקקק...

 

נכתב על ידי ציידת , 28/1/2008 16:26  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של -Your Reflection- ב-9/2/2008 15:09
 



שבוע בלי סיגריות!!!


=]

 

עזבו שאני מתהההה

לעשן

 

אבל

אסור

 

 

שבוע בלי סיגריות

כבוד

נכתב על ידי ציידת , 26/1/2008 18:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של -Your Reflection- ב-27/1/2008 13:52
 



לדף הבא
דפים:  

5,773
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לציידת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ציידת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)