I'm not calling for a second chance..

ידידים,

חברות,

אהבות,

אכזבות,

חיוכים,

כאבים,

והכל מסתובב סביב אותם אנשים,

אלה ששם, ואלה שפה,

אלה שאיתי תמיד בטוב,

אבל גם ברע,

כשאני בצרה,

עומדים שם ורוצים לעזור,

בלי חשבונות ובלי להסתכל לאחור,

שם כי הם רוצים,

שם מתוך בחירה,

שם כי מתאים להם,

לא כי אין להם ברירה.

וגם אם הכל עצוב וכואב,

תמיד יש מסביבי מישהו שאוהב,

מושיט כתף, יד או חיבוק,

מוכן לעשות הכל, ואפילו מוצא בזה סיפוק.

רגע מגירה קטן, יש מצב שזה אחד  ההכי טובים שלי עד עכשיו מבחינת מסר.. זאת אומרת זו הפעם הראשונה שבשירים שלי אני מזכירה את עצמי ואותי ולא בגוף שלישי כהוא או היא וכאלה.. לא נעשה ניתוח ספרותי.. זה לא שווה את זה וגם הולך להרוס את הפואנטה..

עכשיו.. ברשימה די קצרה.. אבל מאוד משמעותית.. כל מי שהשיר הזה נכתב עליו, בשבילו.. מי שמגיע לו.. וכולם, כולם הרוויחו את זה ביושר. אז:

דורי

מירב

סוגי

רותם

רותם

נויוך

אלי

שחקע

תודה, על הכל, אה ואגב סדר לא קובע.. לא סידרתי את זה.. כמו כל הפוסט הזה.. זה היה הכל בספונטניות.
מי שיש לו דקה ובאמת הבין משו מהחירבוש למעלה, אני אשמח לתגובות:]

אוהבת,

יובע:]

מבנה גוף מחורבן. יומיים שאני קצת לא שומרת ומתנזרת מהכל ורואים את זה. ישר. ובצורה הכי נוראית שיש.

נאי לא יודעת לכמת את זה במספר. אבל השמנתי. מספיק כדי שחצי ארון שלי לא יעלה עליי.