מתישהו, ברגע מסוים, אתה פשוט מבין את זה.
זה פשוט בא. נוחת עליך.
וזה עושה טוב.. כי התקוות האלה עשו לך רע.
אתה פשוט מודה על העבר, והעתיד נראה טוב יותר.
אתה משוחרר יותר.. מרשה לעצמך יותר..
זה כבר ברור, אבל באופן מפתיע,
זה כואב הרבה פחות משציפית.
יום חמישי נויצ'ו שלי אצלי. התגעגעתי המון יפה שלי:)
אף מילה, במכוון אני חושבת.. לא נורא.. זה עושה לי טוב.. בלי קשר לזה.. אני פשוט אמשיך.
עבר בסדר, בערך.. כאילו.. קוראים לזה צרות של עשירים.
עוד 13 יום לונדון. יהיה כיף בטירוף.
שחקעלה, אל תדאגי. אני מבטיחה לדבר איתו ביום ראשון. אני גם מבטיחה לדחוף אותו לשם. אוהבת אותך טונות 3>
ויש לי ענן שקוראים לו על שמי,
והרבה כוכבים שנדלקים בשבילי.
כמו ילד שחי בתוך סרט,
בעיירה קטנה בארץ אחרת,
ויש לי חלום.
בשקט בשקט,
חצי הזדמנות עברה.
בשקט בשקט,
זה לא קרה.
ישבנו בחדר עם עוד אנשים,
ישבנו רחוק אבל היינו קרובים.
ודאי תרבו לטעות: אבל כל עוד תהיו נדיבים
ונאמנים וגם אמיצים
לא תוכלו לפגוע בעולם או להסב
לו צער עמוק
וינסטון צ'רצ'יל
אח, הנוסטלגיה.
אוף.
זה לא עוזב.
שחקעלה.. דברי איתי=/ עשי לי טובה.
אוף.