ירד היום גשם. סופסוף סימן ראשון לחורף:D
ראיתי את הסוף של לאהוב או לא לאהוב.. החצי שעה האחרונה.. היה שם איזה קטע, משפט, פשוט מדהים:
"it's realy over, grandmother.."
"no honey, first loves are never realy over"
כל כך אהבתי את זה.. זה אפילו קצת נכון..
נויצ'ו, אני חייבת לדבר איתך כבר. אוף. אני אנסה להתקשר היום וזה, אבל אם את רואה, תשלחי לי הודעה במסנ. או אייסי אם נורא בא לך..
אני אוהבת אותך המון3>
הייתי אצל רותם אתמול, היה ממש כיף.. נתן לי המון חומר למחשבה.
שחקע שלי, יש לי המון שאלות לשאול אותך.. ואת נוסעת לאילת מחר.. אני חייבת לדבר איתך=/
זה פשוט חסר סיכוי, אני כל פעם מתאכזבת מחדש.. אני תוהה מה הטעם? זה הרי חד צדדי לחלוטין, וזו לא הדרך. אם זה לא ישתנה זה פשוט יפסיק להיות לי אכפת. מילא, אני בטוחה שזה לא יפריע יותר מדי..
ראיתי את "ארץ החלומות" אם מישו ראה ויודע על מה אני מדברת, ממש אהבתי את אודרי. אני חושבת שהיא אפילו קצת דומה לי.
"אז מסתובב הראש ממשקאות קלים,
החברים של ההורים שלו לוקחים אותי,
למסיבה בעיר ויש שם כנראה,
מספיק סיבות טובות לחשוב שהעולם יפה."
הייתי רוצה להיות במסיבה עכשיו.
למה כל כך קשה לי עם זה? אני מרגישה שזה פשוט ישחרר אותי. במשך 10 דקות, רבע שעה, חצי שעה, שעה, לא חשוב כמה זמן, אבל פשוט לתת להכל לצאת החוצה.
אני פשוט לא מסוגלת. למה זה ככה? זה מוזר לגמרי.
עוד מעט זה מגיע, שעת המבחן האמיתית. אני ממש מקווה שהתוצאות יהיו לחיוב בסופו של דבר.. אני כבר הודעתי שאני לא אעשה כלום.. נראה איך זה יתגלגל..
לפעמים אני חושבת על זה, ואני פשוט רוצה חבר, אבל לא בנקודה הרומנטית, חבר שהוא פשוט יותר מידיד, מין ידיד לטוב ולרע כזה. התרגום של friend אם זה יעזור להבין.. אז נכון שזה קיים אבל הנה זה לא תמידי.. זה הכי כיף לדבר עם בנאדם כזה..
אני מניחה ששנה הבאה תביא אליי את כל סוגי האנשים שאני צריכה..
למרות הכל, אני מרגישה טוב. טוב יותר מאיך שהרגשתי כבר הרבה זמן. פשוט כיף.
פשוט ככה.
עכשיו אני משוכנעת שזה הנכון ביותר, ואני שמחה על זה. אז יש קצת צער, אבל אני מבינה את זה.
אני אפסיק לחפור, גם ככה זה יצא ארוך בטירוף..
יובע, שלמרות הכל איכשהו מאושרת עכשיו.
33333333333333333333333333>
[צל"ש יינתן למי שיקרא את החפירה הזו במלואה..]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
