"כדי להיות סבלני אל העולם, אתה קודם כל צריך להיות סבלני כלפי עצמך"
כדי לקבל אחרים, לתת להם מקום כמו שמגיע להם בדיוק אתה צריך קודם כל להשלים עם עצמך.
לאהוב את עצמך.
גם במראה, וגם בתכונות. ואם אתה לא אוהב, אז להשתנות. לשנות כמה שאפשר.
ואז, אחרי זה, כשאתה חושב שעשית כל מה שאתה יכול, להסתכל על הסביבה שלך באור אחר.
לקבל את האחרים יותר.
להבין אותם.
במקום לשנות מישהו ללמוד להסתדר ולחיות עם מי שהוא ומי שטוב לו להיות.
ואז.. אחרי הכל..
לחייך.
לחייך לאנשים, לחייך כשאתה שומע שיר שאתה אוהב, לחייך ולצחוק מבדיחה של מישהו גם אם היא לא הכי טובה, לחייך כשאתה רואה מישהו שאתה אוהב, לחייך ולשמוח כדי לעשות לעצמך טוב יותר.
להיות מסוגל להסתכל לאנשים בעיניים או לדבר ולהרגיש שזה יוצא מכל הלב ובכנות. ולהגיד בלי מחשבה ובלי חרטה:
אני מאושר.
למצוא בעצמך את הכוחות לעודד את מי שצריך שתעשה את זה, גם אם אתה עצמך לא מאושר.
להיות שם תמיד בשביל מי שיצטרך, גם אם זה לא הכי מתאים באותו הרגע.
לדעת להקשיב.
לדעת מתי לדבר ולהגיד משהו, ומתי,
פשוט לשתוק.
לדעת שתמיד יש לידך מישהו שיהיה שם כדי לתמוך בך ולעזור לך.
לדעת ולהאמין בזה.
לא להרגיש נחות רק כי לא קיבלת פידבק במשך הזמן האחרון.
להיות מסוגל לפתוח את הלב לגמרי בפני מישהו אחד לפחות.
לתת למישהו הרגשה שהוא מספר 1 אצלך, שיש לו בסיס יציב וחזק והוא אתה שהוא יכול לסמוך עליך.
אם הייתי יכולה, הייתי כל מה שכתבתי למעלה. חלק מהדברים אני יודעת שיש בי כבר עכשיו.
על השאר אני אשתדל לעבוד.
פוסט פילוסופי וקצת חפרני.
אבל היתה לי ההשראה לכתוב אותו..
למי שיקרא, תגידו מה אתם חושבים על זה..
עשיתי קצת שיפוצים בעיצוב.. עכשיו הוא יותר יפה לדעתי..
אוהבת את כולכם בטונות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
