I'm not calling for a second chance..

חורף..

נכון שמצד אחד זו ה-תקופה? עם פוך, ובגדים ארוכים וכיפיים ונעימים ואח ושוקו חם וכיףכיףכיף. והכי חשוב, גשם. גשםגשםגשם.

כל כך כיף. שיבוא כבר.

מצד שני, הכל אפור וקודר כזה.. וכל השירי דיכאון נשלפים להם מהבוידעם או משו וכמובן,

זה.

אבל כרגע, אין חורף. למרות שכבר אמור להיות. כרגע שמש ושמש ושמש וקר רק בגלל המזגנים בכיתה שמקפיאים אותנו [כמעט] למוות.

אני כל כך בתקווה לשינוי.

לא כל כך יודעת אפילו במה, אבל שינוי.

שינוי משנה שעברה, שינוי מהכל..

אני אמשיך לקוות.

ויהיה בסדר:]

ואז נהיה חורף שהביא איתו עשן לרחובות,

ואז נהיה חורף, הביא לי כמה מחשבות על אהבה, על אנשים ועל שמחה.

וכמה שחשוב לזכור, שהימים עוברים,

ואיזה יופי, יושבים מול החלון הענקי, זה כמו מראה אל תוך המחשבות שלי.

לסיום-