I'm not calling for a second chance..

אני מניחה שתמיד השאלה שלי היתה "מתי" ולא "האם".

בכל זאת לא ציפיתי לזה כ"כ מהר..

כרגע אני מבולבלת.. לא יודעת איך.. לא יודעת למה.. אבל זה קרה, ואת זה אני משוכנעת שהפנמתי.

היה לי לילה אחד מהקשים שהיו לי בחיים. התעוררתי עייפה ממנו. ולא כי לא ישנתי מספיק שעות.. הלילה הזה פשוט התיש אותי.

אבל נשבעתי לעצמי שזה לא יקרה לי שוב, עד עכשיו אני עומדת בזה יפה..זה לא אומר שטוב לי, זה אומר שאני לא אתן לזה להשתלט עליי.

נויוך שלי, אם את קוראת פה, בהזדמנות הראשונה תדברי איתי.. אני רוצה לדבר איתך..

לא יודעת כמה קוראים פה, אבל תודה למגיבים ב"מה שבלב" במאחורי הקסם..