המציאו את הגבול, קו כזה שאותו אסור לעבור. מן קוד כזה בני אדם. את זה לא עוברים. ויותר מזה, אם אתה מתקרב לשם, אתה יודע שמצבך רע. ככה זה עובד ברך כלל בכל מקרה. כמובן שהיו את אלה שחצו אותו וגילו שזה לא כל כך נורא ושבעצם אין שם שום דבר מפחיד ושזה בכלל לא נורא לחצות את הגבול. ואז אותה חבורת אנשים שעברה את הגבול התחילה להשתעמם קצת והם המציאו לעצמם מטרה חדשה. קו אדום. וככה שוב אותה חבורת אנשים שעברה את הגבול ניסתה לעבור את הקו האדום. אבל לא לכולם היה את האומץ. היו אנשים שלעבור את הגבול הספיק להם, היו גם כאלה שחזרו לאחור, וחבורת האנשים שעברה בסופו של דבר את הקו האדום היתה קטנה הרבה יותר מאותה חבורה שהצליחה אז לעבור את הגבול. ואז ישבו להם חבורת האנשים שחצו את הקו האדום ונהנו מהתהילה. מילא לעבור את הגבול, את זה הרבה אנשים עושים. אבל לחצות את הקו האדום? זה כבר מיוחד. עובדה שרק מעט מאוד אנשים הצליחו לעשות את זה. ואז, בדיוק כמו שקרה אחרי שחצו את הגבול, אחרי יומיים או שלושה השקט החל להימאס עליהם. היו את אלה שחזרו לאחור היו את אלה שנשארו להם במקום שאחרי הקו האדום והתרגלו אליו. בנו בו בתים, פיתחו טכנולוגיות, והיתה אותה חבורת משועממים שהשתוקקו להציב לעצמם מטרה נוספת ולעבור גם אותה. אז הם עשו את זה. הם קבעו קו אדום שני, ויום אחד, בערך שבוע אחרי שחצו את הקו האדום הראשון, הם החליטו לצאת לדרך. לעבור את הקו האדום השני היה כבר מסובך באמת. גדרות מחושמלות מעל גדרות תיל ומגדלי שמירה היו פזורים לאורכו של הקו. כשראו את זה האנשים, חלקם פחדו עד כדי כך שהחליטו לוותר וחזרו אל הבטיחות שאחרי הקו האדום הראשון ורק 10 אנשים אמיצים מאוד אזרו אומץ ובאמצעות פעולת הסחה מתוחכמת חצו גם את הקו האדום השני. כך זה נמשך, עם קו אדום שלישי ורביעי, עד שלבסוף נותרו רק שני אנשים. שני האנשים רצו לקבוע לעצמם מטרה שתהיה קשה יותר מכל מה שהם עברו גם יחד. אחרי שהם עברו את הגבול, חצו את כל הקווים האדומים, גברו על כל אותם אנשים שפעם מזמן עברו איתם ביחד את הגבול ונשארו שניים, הם החליטו לעבור את הקו השחור. הרחק הרחק, בארץ שמעבר לגבול, נקודת המוצא שלהם, סיפרו תמיד שאחרי הקו השחור אין כלום. שכל הסכנות לאורך כל הדרך לא משתוות למה שיחכה למי שיעבור את הקו השחור. אבל לא היה בסיפורים האלה מספיק כדי להפחיד אותם. הרי, גם על האזור שאחרי הגבול ואחרי הקו האדום הראשון ואחרי הקו האדום השני והשלישי והרביעי אמרו שהוא נוראי ושאסור לעבור אותו ובכל זאת לא חיכה שם דבר. שני האנשים התקרבו אל הקו השחור וניסו להציץ ולראות מה יש מעבר לו. דרך חורי הגדר ומהמרחק הבטוח שבו הם עמדו הם הצליחו לראות כי גן עדן מחכה להם שם. נחלים, עצי פרי, משרתים מכל הסוגים. הם הביטו אחד בשני והחלו לצחוק. המראה רק הוסיף להם את המוטיבציה להצליח לעבור את הקו השחור והם החלו לנסותבכל הכוח ובכל התחבולות שיכלו לגייס. שנה שלמה הם ניסו לעבור עד שאחד מהם אמר לשני שהוא מתייאש ומעדיף לחזור לאחור. האדם השני לא התייאש והמשיך לנסות ולאחר שבוע הוא הצליח. הוא עבר את הקו השחור! לא רק זה. הוא עבר את הגבול, חצה את כל הקווים האדומים ועכשיו גםעבר את הקו השחור! אבל לפתע, לאחר שהוא עבר, הוא גילה כי מכל גן העדן שניבט אליו מבעד לגדר לא נותר דבר. בכל מקום שהסתכל הוא ראה משהו, ולא ראה כלום. הוא לא ידע אפילו איך להגדיר את האזור הזה שהוא נמצא בו. ואז לפתע הוא ראה את זה. בדיוק מולו עמד חפץ. האדם התקרב אל החפץ והביט בו. עכשיו, סוף סוף, הוא הבין מהו הדבר הנורא שדיברו עליו שמחכה לאדם שיחצה את הקו השחור. חפץ די קטן, פשוט, מרובע.
מראה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
