L.L.B

בהמשך לזה, לזה ולזה.

בתי המשפט

ג ז ר -  ד י ן

1.         הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של מעשה מגונה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות המפורטות בסעיף 345(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). ההודאה ניתנה בגדרו של הסדר טיעון, לפיו תוקנו עובדות כתב האישום ונמחקה עבירת האינוס שיוחסה לנאשם.

2.         על-פי העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן, בלילה שבין 4.3.07 ל-5.3.07, בשעה 00:35 לערך, ביקשה ל"ל, ילידת 1984 (להלן: "המתלוננת"), לשוב אל ביתה, לאחר שבילתה במסיבת חג הפורים, במהלכה שתתה לשוכרה. לשם כך, נכנסה המתלוננת למוניתו של הנאשם והתיישבה במושב שלצדו. עת הגיעו השנים סמוך לבית המתלוננת, השעין הנאשם את מסעד כסאה לאחור, ובהמשך סטה מנתיב הנסיעה לעבר רחוב צדדי, שם החנה את מוניתו. בעוד המתלוננת נתונה תחת השפעת אלכוהול ונעדרת כל יכולת התנגדות, החל הנאשם ללטפה על-פני איברי גופה השונים, לרבות חזה, רגליה ופניה, ובתוך כך אף החדיר אצבעותיו לפיה. לאחר מכן גהר מעליה, נישק אותה על פיה, ללא הסכמתה, וניסה לתחוב את ידו מתחת למכנסיה. בהמשך אונן הנאשם ושפך זרעו על בגדי המתלוננת.

3.         במסגרת הראיות לעונש העידה הסנגוריה את אמו ואחותו של הנאשם. האם, הגב' לטיפה ניסן, סיפרה כי היא ובעלה הנם אנשים חולים, והנאשם, המתגורר עימם בביתם, מטפל בהם במסירות. אחות הנאשם, הגב' נעמי עמדי, ביקשה ללמד זכות על אופיו של הנאשם, נסיבות חייו והנזק שנגרם לו ולמשפחתו מאז נעצר. לדבריה, מדובר באדם נורמטיבי וחיובי, אשר ידע קשיים רבים בחייו, ובכלל זה – גירושיו בגיל צעיר ופציעת בתו בפיגוע טרור. עם-זאת, הוא ידע להתמודד בצורה אפקטיבית עם קשייו, ולאורך השנים עבד כחוקר פרטי בשטחים ותרם ממרצו הן לזק"א והן למשטרה. מעורבותו בביצוע העבירה דנן הסבה בושה וצער גדול לאחיו, הנמנעים עקב כך מלהיפגש עמו, וכן להוריו, שמצב בריאותם הרופף ממילא החמיר עוד יותר. למרות הקושי שחוותה, מצאה האחות לנכון להופיע בפני בית המשפט, שכן לדבריה, מאז נעצר, שרוי הנאשם במצב נפשי ירוד ואיבד את יכולתו להשתלב בשוק העבודה עקב מעורבותו הפלילית דנן. 

בנוסף לכך, הגישה הסנגוריה קובץ מסמכים כלהלן: מכתב מאת אחיו של הנאשם, מר י.א., הנושא את הכותרת: "בקשת רחמים וסליחה לרחמים ניצן" (נ/1), בגדרו תוארה משפחת מוצאו של הנאשם כמשפחה נורמטיבית, שבניה תורמים לביטחון המדינה ובתוכה שניים המוגדרים כנכי צה"ל. על הנאשם העיד, כי הנו אדם נורמטיבי, שעובר לפרשה לא דבק בו כל רבב בעל אופי פלילי. את שירותו הצבאי עבר ביחידת "גולני", ובהמשך חייו שימש, על-פי רישיון, כחוקר פרטי. בתוך כך, וכחלק מנטייתו לסייע לזולתו, מנע פיגוע רב נפגעים בקניון "מלחה" בירושלים, התנדב בזק"א ואף סייע לנשים חד-הוריות ומוכות בהתנדבות. עוד ציין, כי הנאשם הנו היחיד המתגורר עם הוריו הקשישים והחולניים הזקוקים לסיוע, בעיקר מאז נחשפה הפרשה, שאז אף החמיר מצבם. לדברי האח, מעשיו של הנאשם הסבו לו ולמשפחתו בושה גדולה והובילו להידרדרות במצבם הבריאותי של הוריו. לדידו, הנאשם, השוהה במעצר בית, חש בהשלכות מעשיו על משפחתו ומצר עליהן מאוד.

מכתב נוסף שהוגש מטעם ההגנה הנו מפרי עטו של נצ"מ אלי אהרוני, המשרת כסגן מפקד בה"ד מג"ב במשטרת ישראל (נ/2). הלה לא הפחית מחומרת העבירות בהן הודה הנאשם, אך יחד-עם-זאת ביקש ללמד זכות על חלקים נוספים באישיותו ודרכו של הנאשם. בתוך כך תיאר, כי הוא מכיר את הנאשם מזה כ-13 שנה כתוצאה מעבודתו של הנאשם כחוקר פרטי שעבד בשטחי הרשות הפלסטינית, תקופה שבמהלכה בלט בנכונותו יוצאת הדופן לתרום למדינה. כך, חרף הסיכון שנשקף לחייו, דאג להעביר מידע יקר ערך לשירותי הבטחון, שהוביל למניעתו של פיגוע רב נפגעים בירושלים.

עוד הוגשו מכתב מאת הגב' דקלה צפתי, מנכ"לית האגודה הישראלית למשפחות חד-הוריות (נ/3), המלמד כי הנאשם סייע בחלוקת מזון למשפחות חד-הוריות נזקקות כחלק מפעילותו ההתנדבותית באגודה, וזכה לשבחי המשפחות עמן בא במגע; מכתב מאת מר דובי שטרן מחברת זק"א (נ/4), ממנו עולה כי הנאשם סייע בשני פיגועי תופת שהתרחשו בירושלים. מר שטרן תיאר את הנאשם כאזרח למופת והביע משאלה כי ירבו אזרחים כמותו; כמו-כן, הוגשו מסמכים רפואיים המתארים את מצבה הבריאותי של אמו של הנאשם, הזקוקה לעזרת הנאשם המתגורר עימה ועם אביו הקשיש, וכן הוגש צילום רישיון "חוקר פרטי" של הנאשם בין השנים 2005-2007.

4.         בסיכומיו לעונש עתר בא-כוח המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, פיצוי למתלוננת ופסילת רישיון נהיגה לרכב ציבורי. לקולא ציין את הודאת הנאשם במיוחס לו ואת עברו הנקי. לחובתו הטעים את חומרת העבירה עצמה, שבוצעה אגב עיסוקו כנהג מונית, הזוכה, מטבע הדברים, לאמון לקוחותיו, להם הוא אמור להעניק שירות ראוי והולם. בא-כוח המאשימה טען, כי יש להסיג את נסיבותיו האישיות של הנאשם – מעלותיו מחד-גיסא וסבלה של משפחתו מאידך-גיסא – מפני נזקיה וסבלה של המתלוננת, כמו גם מפני שיקולי המדיניות השיפוטית הכללית המחייבת ענישה מרתיעה וממשית.

            מנגד לכך, ומבלי להפחית מחומרת העבירה שביצע הנאשם, עתר בא-כוח הנאשם שלא למצות עם הנאשם את מלוא חומרת הדין. בתוך כך ביקש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו, עברו הנקי והחרטה העמוקה והכנה שהביע. עוד עתר ליתן משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם: היותו אדם נורמטיבי ואזרח למופת, כפי שלימדו משבחיו, אשר ביצוע העבירה דנן מהווה חריג לאישיותו ולהתנהלותו היומיומית. בנוסף הדגיש, כי על הנאשם כבר הושת עונש המגולם בשלילת רישיונותיו, ביקש להביא נתון זה לכלל ביטוי בגזר הדין ולבכר בעניינו את ההיבט השיקומי שבענישה על-פני זה העונשי.

5.         הנאשם ניצל את זכותו לומר את המילה האחרונה במשפטו, הביע חרטה עמוקה על מעשיו וביקש מבית המשפט שיקל בעונשו.

6.         בית-משפט זה כבר עמד בעבר על החומרה היתרה שבביצוע עבירות מין בנסיבות בהן הפוגע הנו נהג רכב ציבורי, המחויב לקיים קוד אתי בסיסי, שיסודו – מתן כבוד לנוסעיו. חובתו של נהג רכב ציבורי הינה לפעול ככל יכולתו על-מנת לספק לנוסעיו סביבה מוגנת ובטוחה, כך שיעמוד בציפייתם הסבירה והמתבקשת להביאם למחוז חפצם ללא כל פגע. והנה, הנאשם שלפנינו מעל בצורה בוטה וחריפה באמון המתלוננת, הנוסעת, עת זו נכנסה למוניתו, וחלף הסעתה לביתה בשלום ניצל את רפיון תודעתה המעורפלת משיכר כדי לספק את יצריו האפלים. את מלוא היקפו של הנזק שנגרם למתלוננת עקב החוויה שעברה ניתן אפוא רק לשער. לקולא נזקוף את הודאת הנאשם במיוחס לו, החרטה שהביע והתמיכה יוצאת הדופן לה זכה מגורמים שונים, המלמדים, כל אחד בתורו, על אדם שאורחותיו - ככלל - נורמטיביים, כמו גם את תרומתו הניכרת לחברה בצמתים מורכבים ומסועפים, וכן את עובדת אובדן רשיונו כחוקר, ובעקבותיה – אובדן פרנסתו, כמו גם מצבו הנפשי והכלכלי הקשים. דא-עקא, שמעשי הנאשם, עת נכנע ליצריו, הותירו צלקות בגופה ובנפשה של המתלוננת, ובמקרים כגון דא, כך אף קבע המחוקק, ובעקבותיו אף ההלכה הפסוקה, נסוגות נסיבותיו האישיות של הנאשם מפני נזקה של הנפגעת והאינטרס הציבורי בכללותו.

7.         סעיף 348(א) לחוק קובע, כי "העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(2) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר שבע שנים".

אכן, לפנינו עבירה חמורה שעונש משמעותי בצידה. עם-זאת, לאור האמור לעיל, ובמידת האיזון שמצאנו בין אופי העבירה ומהותה לבין העובדה כי המדובר בנאשם בעל פוטנציאל שיקומי גבוה במיוחד, באנו לכלל מסקנה שלא למצות עימו את מלוא חומרת הדין, אם כי לא ניתן לפטור אותו מריצוי עונש של מאסר בפועל.

8.         כללו ועיקרו של דבר, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         שנה אחת של מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו בתיק זה (מיום 6.3.07 עד יום 14.3.07).

ב.         שנתיים מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירת מין כלשהי מסוג פשע.

54678313ג.        פיצוי למתלוננת בסך 7.500 ₪, שישולם עד ליום 1.11.07.

ד.         שלילת רישיון נהיגה ברכב ציבורי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו.

5129371

54678313זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ו' בתשרי תשס"ז (18 בספטמבר 2007), במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם ובא כוחו.

צבי סגל 54678313-8016/07

ס ג ן   נ שיא                             שופט                       ש ו פ ט