|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 עדכון על השוטר האידיוט -
זוכרים את המטומטם מלפני חצי שנה נכון?
וזוכרים את מכתב התלונה ששלחתי בזמנו למח"ש...?
אז לפני כחודש נתקבלה תשובה.
"הנדון: תלונתך מיום 4.1.2009
שלום רב!
- תלונתך שבנדון הועברה לטיפולנו ובעטיה נפתח תיק בירור.
- בתלונתך הלנת על התנהלותו של רשם המוצגים במרחב ציון באופן אשר פגע בפרטיותך.
- מבדיקת תלונתך עולה כי אכן נפל פגם באופן טיפולו. יחד עם זאת עלה כי הרשם ערך ניסיונות רבים לאתרך ישירות , אשר לצערנו לא צלחו.
- כנגד הרשם ינקט צעד משמעתי ובמקביל ירועננו הנהלים בקרב כלל השוטרים אשר הסוגיה רלוונטית לתפקידם באשר לאופן הטיפול הראוי במקרה שכזה.
- אנו מודים על פנייתך ומיצרים על האירוע.
בברכה, רס"מ אריה יצחק חוקר תלונות ציבור מחוז ירושלים" וסוף לסיפור.  L.L.B | |
 "ברגע שהלילה יורד את חוזרת 150 שנה אחורה"
"הרחוב חשוך. מעט אור מפנסי הרחוב מסתנן דרך עלי הפיקוסים הגדולים ושורשי האוויר הארוכים שלהם.
יד
ימין מאוגרפת על צרור המפתחות, חודיהם המשוננים מבצבצים בין האצבעות. יד
שמאל מהדקת את התיק לגוף. אוי, מישהו הולך מאחוריי. רגע, לעבור למדרכה
הנגדית, לעצור רגע, לתת לו להתקדם. שילך כבר, נו.
מדי כמה שניות המבט פונה אחורה, בולש בצללים שבין הגדר החיה לבניינים....לקטע המלא...
| |
שוטר אידיוט
יום רביעי בצהריים.
אני משחקת עם מימי בחדר של אחים שלי
(תכירו את מימי -
 )
ואבא נכנס לחדר: "התקשר אלי בבוקר מישהו מהמשטרה... בקשר אלייך".
אני מסתכלת עליו, בטוחה שהוא צוחק עליי...
"מה? למה שיתקשרו אליך בקשר אלי?". הפרצוף שלו מרצין פתאום ואני מתאבנת. מבינה שמה שהוא הולך לספר לי ממש לא מצחיק.
"התקשר אלי איזה שוטר ושאל אם הוא יכול לזרוק את הדבר הזה שלך שנמצא אצלם לפח... נו את יודעת, בקשר לנהג מונית".
הצבע אוזל לי מהפרצוף.
שתבינו, אבא שלי לא ידע (עד יום רביעי לפחות) שומדבר על נהג המונית מפורים. אבל כלום!! ופתאום מתקשר אליו שוטר אידיוט ומספר לו?????
באיזו זכות??
"זה בסדר, את לא צריכה להתבייש ממני... כשהוא אמר נהג מונית הוא התכוון לנהג מאיתנים נכון?"
"נכון..." ~שקר גמור~ 
אבא אמר לו שהוא יכול לזרוק את זה (הכוונה למכנסיים) וגם שאל אותו על הדרך כמה הוא קיבל. השוטר האידיוט אמר "שנה וחצי", למרות שזה לא ממש נכון... הוא קיבל רק שנה בפועל.
אבל היי, מה זה משנה באמת?
השוטר טרח גם לומר לאבא שלי בסוף השיחה: "אתה לא חייב לספר על השיחה הזו לבת שלך. אתה יודע, שזה לא יעשה לה רע וכל זה..."
כן מפגר, וזה שדיברת עם אבא שלי על דברים שהוא לא אמור לדעת עשה לי ממש טוב...
לא העזתי להישיר מבט לעברו של אבי. הרגשתי בושה, הרגשתי עירומה... הרגשתי מושפלת.
אבא אמר לי את שמו של השוטר והתקשרתי מיד לחתנת המשטרה שבאיזור מגוריי. שוחחתי שם עם אחד החוקרים והוא אמר לי שאותו שוטר הוא 'אחראי חפצים' או מה שזה לא יהיה...
ניסיתי להתקשר אליו אך לא היה מענה...
רעדתי בחדר מעצבים ובכיתי בטירוף. הייתי מזועזעת מהאטימות, מהטיפשות ומרעוּת הלב...
התקשרתי למטפלת שלי (ּ♥ּ) וסיפרתי לה מה קרה. היא נחרדה לשמוע וניסתה לעודד עד כמה שניתן. אמרה שצריך להתלונן עליו ומה שהוא עשה זו עבירה פלילית. אז, בשיחה איתה, עוד התלבטתי אם להגיש תלונה עליו במח"ש... אחרי שיחת הטלפון שלי איתו, ההתלבטות הפכה להחלטיות. אני הולכת להתלונן עליו.
בסיום השיחה איתה ניסיתי שוב להתקשר אליו והפעם הוא ענה. הסברתי לו מי אני והזכרתי לו את השיחה עם אבי בבוקר.
הוא (כמובן) זכר אבל טרח לומר במהירות: "אבל זה בסדר, הסתדרתי בקשר למכנס שלך. העניין נסגר מבחינתי"
"נסגר מבחינתך? כי מבחינתי העניין רק נפתח. אני לא מבינה למה התקשרת לאבא שלי במקום אלי?"
"מה את רוצה, השם שלו הופיע פה בדפים..."
"איך למען השם השם שלו הופיע שם אם בכלל לא דיברתי עליו בחקירה??"
"...הוא היה כתוב בדף למעלה"
- הסבר קטן - מכירים את הדפים שיש בחדרי מיון נכון? אז אם תשימו לב, בראש הדף ליד שמכם, מופיע שם האב. האם זו סיבה ליצור קשר איתו אם זה לא צויין באותו הדף? ברור שלא!
"לידיעתך, אבא שלי בכלל לא ידע על הסיפור הזה ואתה סיפרת לו עכשיו משהו שהוא בכלל לא היה אמור לדעת".
"טוב גברתי, מה את רוצה עכשיו? די, זהו. נגמר!...
אני בשוק. הוא מרים עלי את הקול שלו!
"...אני לא מבין מה הבעיה שלךְ, התקשרתי אלייך כמה פעמים ולא הצלחתי לתפוס אותך אז התקשרתי אליו. מה את עושה מזה עניין???"
- שקרן! הוא לא התקשר!! ונצא מנקודת הנחה שכן- למה לא השארת הודעה?? למה לא ניסית שוב עד שאענה???
"מה את לחוצה? לא סיפרתי לו שום דבר"
"מספיק זה שהוא יודע על המכנס, מספיק זה הוא יודע שהוא נהג מונית ומספיק שאמרת לו כמה הוא קיבל..."
"לא... אבל לא סיפרתי מה הוא עשה לך!!" - הוא שוב מרים את קולו. ובהזדמנות זו אדון שוטר, הייתי רוצה להודות לך על שלא סיפרת לו מה הוא עשה לי. תודה רבה באמת. מה הייתי עושה בלעדיך???
"אוקיי, הייתי צריך לדעת משהו ואבא שלך נתן לי תשובה. אז למה את צריכה עכשיו לחזור על זה??? נגמר, מה את לא מבינה?? טוב... גבירתי, אין לי עוד מה להגיד לך ואני לא מבין מה את רוצה ממני. שיהיה לך יום טוב!".
~ניתקתי בלי לומר שלום אפילו~
בשניות שלאחר מכן אני מוצאת את עצמי בוהה במכשיר הטלפון, מנסה לעכל את מה שהתרחש כאן עכשיו.
לא רק שהוא לא התנצל או אמר "אני מצטער, חשבתי שהוא יודע/עשיתי טעות/לא התכוונתי לפגוע בך", הוא עוד מעיז להרים עלי את הקול שלו!
L.L.B, כועסת ופגועה
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
L.L.B