לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

למה?

ככה

כינוי:  למי אכפת בעצם.

גיל: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2010

מפחיד אותי פתאום לדבר


מה אם תגיע למסקנה שאתה לא רוצה?

הרי אתה לא באמת מאמין שאפשר לתקן משהו.

 

אני לא רוצה סליחות,

אתה מדהים בשבילי כמו שאתה,

פשוט... הלוואי שתאהב אותי.

שתרצה כמוני,

שתאמין כמוני,

שתגיד לי שאתה מאמין.

מאמין בעצמך, מאמין בי, מאמין בנו.

שאנחנו יכולים לדבר על זה ולפתור הכל,

שהקשר שלנו חזק מדי,

שאף אחד מהדברים שמציקים לך או מציקים לי

לא חזק מספיק,

לא חזק יותר,

לא יכול לשבור אותנו...

 

כי אנחנו אוהבים מספיק,

וזה לא הגיוני שאהבה זה לא מספיק.

העולם לא יכול להיות אכזרי כל כך.

במשך שנה שלמה חלמנו על זה,

החלום הטוב שלנו,

פנטזיה מושלמת בדיוק כמו באגדות,

וזה באמת התגשם.

לכמה אנשים מתגשם חלום בלתי אפשרי?

זה אמור להיות הדבר הכי טוב בעולם.

 

אז איך נתנו לחלום הטוב שלנו

להפוך לסיוט?

 

אם הייתה לי משאלה אחת לעצמי, רק אחת...

הייתי רוצה להיות מספיק בשבילך.

מספיק בשביל שתרצה אותי,

מספיק בשביל שתשמח כשתשמע אותי,

מספיק בשביל שהחלומות הטובים שלך יהיו עלי,

מספיק בשביל שאני אוכל לעודד אותך ולגרום לך להרגיש טוב,

מספיק בשביל שלא תצטרך אף אחד אחר כשאתה איתי,

מספיק בשביל שתשמח לדעת שיש לך אותי,

וזה כבר לא יהיה מובן מאליו שאני כאן.

 

מספיק כמו פעם,

רק מספיק כמו פעם,

וזה הכל.

נכתב על ידי למי אכפת בעצם. , 28/8/2010 23:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללמי אכפת בעצם. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על למי אכפת בעצם. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)