לא היה פה עדכון מאז יום ההולדת של נינט!

('אומג' זה ביטוי נורא משעשע. D:

"או מיי גאד, אמרתי אומג!" XD)

אתמול בערב התפקדו מספר אנשים בבית-יבחוש במטרה לעשות מסיבת הפתעה למאיו והילה לכבוד יום הולדתן שיהיה ביום שישי למאיה ושבת להילה.

ובמטרה לאכול.

ספרתי כמה היינו בזמן השיא, אבל שכחתי. אז תסתפקו בתיאור "מספר אנשים" ובאמירה שלי שהיינו לא מעט.

בהתחלה היינו מעטים, ואז הגיעו עוד אנשים. ואז עשינו דברים O: ובסופו של דבר (או באמצעו?) חיכינו בחושך, עם בלונים בידיים, שהנקבות יגיעו סוף סוף (בלוויית בני זוגן) וכל הזמן אנשים הרעישו ועשו "שששש" אחד לשני וזה היה מעצבן אבל גם מצחיק.

בסוף הן הגיעו וקפצנו עליהן עם בלונים וכאלה. אלו שהגיעו מוקדם (ביניהם אני) ואלו שגרים שם (נוע) הדביקו על עצמם תמונות מודפסות של הילה ומאיה, ואיך שהן הגיעו וראו את זה הן עברו בין כולנו, הורידו את התמונות וזרקו אותן. זה היה נורא מצחיק איך שהן תלשו את התמונות מהציצים של נוע ואורנית.

היה נחמד וכאלה וכולם נהנו. אני נהניתי בעיקר בהתחלה ובסוף, כשהיו מעט אנשים. אני לא מסתדרת בהמון, והגעתי למסקנה שאני מרגישה לא קשורה באשמתי בלבד ואם רק הייתי מנסה להשתלב ולהנות ולהשתגע עם כולם (באופן כללי ולא רק אתמול), היה הרבה יותר טוב. אבל לא נורא. במשך זמן לא ארוך מדי ישבתי במקום הפנוי היחיד שהיה על שרפרף ליד השולחן עם האוכל, אכלתי קצת (בשאר הערב אכלתי הרבה P:) וחשבתי על... חשבתי.

בשלב מסוים נשארנו נוע, נועה, אורנית, תום, הילה, מאיה, אלכס, גל, עדי, דישה, עידו.ל (כי מתישהו גם היה אחד עידו.ג ) ואנוכי. היה נורא נחמד וגם שיחקנו אמת או חובה והכרחנו את מאיה ואלכס להתנשק מולנו. הם חברים אז זה בסדר, אבל הם נורא מעפנים אז לקח להם איזה רבע שעה עד שהם עשו את זה סוף סוף. >.> תום הלך בדיוק לפני הנשיקה. P:

אח"כ גם נועה ואורנית התנשקו, ועידו ונוע, והיה שמח. P: אני יצאתי בזול - אחת "חובה עלייך לשים סיכת בטחון בטאנל" (מנוע כמובן) שבוצעה בשמחה על כך שלא קיבלתי משהו מרושע ונוראי, ואחת "אמת שאת אוהבת נקב ולא מספרת לנו?" (גם מנוע) שנענתה בלא.

ההורים של נוע בטח נורא סבלו. היה המון רעש. הממ...

ברבע ל12 אבא שלי אסף אותי ואת אורנית, בדיוק באמצע משחק נורא כיפי ששיחקנו. אחד מספר סיפור, ואחד אחר אומר לו "לא נכון" מתי שבא לו וזה שמספר צריך לשנות. ואפשר להעביר את הסיפור מתישהו למישהו אחר. אז היינו רק נוע, אורנית, עידו, אלכס ואני.

אנשים טובים, זמנים טובים. בהחלט. P:

היום היה מבחן מעצבן בספרות. חירבשתי הרבה. כתבתי, החלטתי שזה לא טוב, מחקתי, עניתי על שאלה אחרת. מחקתי, כתבתי, הוספתי, בסוף יצא עמוד וקצת של בולשיט.

מחר מבחן באזרחות, צריך לעבור קצת על המחברת.

מחרתיים מבחן באלגברה. אני צריכה לעבור על התרגילים והעמודים שהוא נתן (לבקשת הילדים בכיתה) ולסיים את עמוד 4 מהדפים שהוא נתן לחזרה.

אוח, אני לא רגילה ללמוד למבחנים. אף פעם לא הייתי צריכה ללמוד למבחנים. ~_~

קר לי ואני קצת עייפה וחשוך בחוץ (קודם היה חשוך גם בפנים, אבל אז נהיה חשוך מדי אז הדלקתי את האור ._.) ואני קצת במצב מרילין. (כנראה כי אני פשוט שומעת עכשיו מרילין ברדיובלוג וזה נחמד לי במיוחד.)

אבל רק השירים ה"שקטים" יותר שלו. למשל עכשיו אני שומעת רוק איז דד, והוא לא כ"כ מתאים. קומה ווייט כן התאים. פעם ראשונה ששמעתי אותו, הוא יפה.

~רדיובלוג תעשה לי פלייליסט~

"פעם התחבושות של אולווייז היו טובות, ואז התחילו לייצר אותן בטורקיה."

היום בשיעור מדעים זרענו חיידקים!

חברותיי לשולחן (אורנית השמנה, קרן המעפנה, נופר העילגת ושני הפוסטמה) ואני הכנסנו את אצבעותינו לתוך צלוחית עם מן ג'לי בתוכה, במטרה לזרוע את חיידקי הידיים שלנו, כמובן.

לא ידעתי שיש בפנים את הג'לי כשנגעתי בזה ונגעתי קצת חזק מדי. נבהלתי ודי צעקתי וגם נהיה בור בג'לי.  אח"כ זה דווקא היה די נחמד. D:

זה מזון לחיידקימים החמודימים שלנו. :] המורה אמרה שזה בעיקר מים ואבקת מרק. החיידקים יאכלו את זה וישארו שם וישכפלו את עצמם (ואז יתמזמזו עם השכפולים של השכפולים של השכפולים שלהם וזה יהיה נרקיסיזם מעורב בגילוי עריות וזה יהיה נורא מטריד וחולני) ואז תהיה לנו מושבה שנוכל לראות!

יחי מושבת-חיידקי-הידיים העתידית!

דמיינו סיטואציה.

אתם הולכים במסדרון ביה"ס, ולפתע פתאום רואים חבורה של עשרה אנשים לפחות, יושבים לאורך קיר. זה לא משעשע ומשונה במקצת?

אני חושבת שכן.

באמת. מתישהו קמתי לרגע להסתכל בלוח הביטולים העילג שתלו לנו בשכבה, וראיתי כמה שזה מוזר. P:

אני בהחלט כותבת עכשיו שטויות נוראיות, ועל כן עליי להיפרד מכם. (למרות שבעצם, אני תמיד כותבת שטויות נוראיות, אבל נעמיד פנים שלא.)

ובכן, להת'!

ולא לשכוח להצביע! על אף שזה לא כ"כ יעזור מכיוון שכדי להגיע לפרס כלשהו, עליי להכפיל את מספר ההצבעות שלי בתשע בערך. אני חושבת שאף פעם לא היו כ"כ הרבה הצבעות באינטר8ינג... מייאש ביותר.

עריכה

נוֹט טוּ סלף: ~מורשת ירמיהו~

זהו