סיימתי ללמוד היום ב14:35, רבע שעה מוקדם מהרגיל. בבית אכלתי ארוחת צהריים, הדלקתי את המחשב, פתחתי מסמך וורד והתחלתי לכתוב את העבודה באנגלית. עשיתי כותרת לעמוד השער, כתבתי מבוא לאט לאט (ואפילו כמעט סיימתי אותו), הוספתי מספרי עמודים והערות שוליים, טיפלתי בעיצוב של המסמך...

הבעיה היא שכבר הרבה זמן אני בכלל לא עושה את העבודה. משנה מילה פה ומילה שם במבוא ולא באמת מסיימת אותו, עושה כותרות ומה לא, ורק לא כותבת את העבודה.

תמיד נרתעתי מעבודות, אני מאוד לא אוהבת את זה. העבודה הזו בכלל לא קשה - וממש מעניינת, אבל אני לא מצליחה לגרום לעצמי פשוט לעבוד. לכן עד כיתה ז' או ח' אבא שלי עשה לי את כל העבודות...  (כן כן, ילדה מטומטמת, עצלנית ונצלנית. עברתי על זה כבר. )

עוד בעיה. מלבד העבודה, אני צריכה לסיים היום את חמשת הפרקים האחרונים של בעל זבוב (איכס) - עניין של כמה שעות (אני קוראת לאט, מאבדת ריכוז, וזה משעמם. בסדר? ), ואז לעשות עליו "בוחן בקיאות" שהיה היום בכיתה - עבודה נוראית ומזעזעת שאמורה הייתה להיות רק על התוכן אבל היא, כמובן, על הכל מלבד התוכן. *גילגול עיניים*

מסקנת הביניים שלי מהעניין היא שלא כיף לי.

אני סתם מנסה לברוח מהעבודה. אתם תראו, ב2 וחצי בלילה אקלל את העולם, אסיים בלחץ את העבודה ואלך לישון במחשבה שודאי לא ישתבש שום דבר, אדפיס את העבודה בבוקר והכל יהיה בסדר (מה שלא יקרה, משום מה ). אבל אני סתם מגזימה. בכל זאת, השיטה הזו עובדת לא רע כבר כמה שנים.  (שמעתי שגם בUWC זה עובד ככה. אולי אני באמת מתאימה לשם. )

נו טוב, אמשיך לדחות את הקץ המר עד שלא יהיה עוד למתי לדחות, או עד שאשכנע את עצמי שזה נורא מעניין ויהיה לי כיף לכתוב את זה (מה שבאמת נכון, רק פחות כשמדובר בעבודה של ביה"ס, שמעצם היותה כזו עושה לי רע. יש אנשים שאלרגים לחתלתולים, אני אלרגית לעבודות).

להת' ו2009 מגניבה.

מיצי: יאא רעשגשם
פעם אחרונה ששמעתי את זה זה היה המדיח *-*

(טיול שנתי, כיתה י"א, 11.11.08)