אני יושבת פה באחד בלילה, כותבת לכם פוסט כשאני אמורה בכלל לישון.
עכשיו ביננו אם ניתנת לכם הזדמנות לרשום פוסט (שאף אחד במילא לא קורא) / ללכת לישון.. אז אני בספק שהייתם בוחרים בקטע עם הפוסט.
ובכלל, אני מרגישה סטלנית עכשיו. (לא לא הסנפתי כלום היום)
בכל מיקרה, פורים עבר עליי וחלף.
היה אחלה באמת, אבל אני מרגישה כאילו עבר חודש מאז.
זה ניראה לי רחוק מהעשור שלנו, כאילו זה קרה לפני המון זמן.
אבל אני בטוחה שאני לא יישכח אותו בקרוב- לאור העובדה ששברתי שיא בחיבוקים. 108 חיבוקים!
חצי מהחיבוקים זה מאנשים שאני בכלל לא מכירה, אבל לילדה כמוני זה לא הכי פאדיחות לגשת למישהו ולשאול אם אפשר חיבוק.
אין מה לעשות, אני צופיפניקית.
יש את הנחמדים האלה שיענו לך בחיוב ואפילו יחבקו אותך חיבוק דוב כאילו אתם חברים עוד מהגן.
ויש את המוטרדים, שמיסתכלים עלייך במבט חושד אעעעש ומבקשים הסבר, ואז אתה צריך להגיד שמדובר בתחרות עם חברה 'מי מחבקת יותר אנשים',
ג'יזס.. עכשיו כשאני חושבת על זה. זה נישמע כ"כ פתאטי.
והם מחבקים אותך. יותר נכון, אתה מחבק אותם.. והם פשוט עומדים במבט לא מבין.
אבל בואו לא נסטה מהנושא, בקיצור יש לי 108 חיבוקים פלוס מינוס ואני ניצחתי בתחרות. לא שאני מקבלת על זה משהו,
אבל יש תחושת סיפוק וניצחון 
האמ ועזבו את ת'עובדה שחיבקתי בנים יפים. מאוד יפים- וזה היה תירוץ ממש טוב לחבק אותם. אין, אני רק יוצאת מורווחת מרגע לרגע.
אה, אגב- התחפשתי לשודדת בנקים.
עזבו.. זה מהתחפושות האלה שמאלתרים תוך חמש דקות בבית.