עצבני בישראל

זהו זה, שוחררתי, אפשר סוף סוף לנשום אויר מזגנים.

איך היה ?

מהזווית האישית בהחלט סביר.

באנו כל החברה + כמה מתנדבים יוצאי הסוללה (סוללת תותחנים)

חתמנו על נשקים (גליל במקום נשק מקוצר),

לקחנו את התומת"ים (תומ"ת = תותח מתנייע) ועלינו צפונה.

פרסנו, ירינו מאות ואלפי פגזים, פגיעות יפות במטרות.

ישנו מעט, שפכנו הרבה זיעה של אמצע אוגוסט ואכלנו מנות קרב + צ'ופרים מאזרחים.

עם הכניסה להפסקת האש הורדנו קנים למינימום, והשתררה דממה.

קראתי ושמעתי כבר הרבה מילים שנשפכו על המלחמה הזו כולל פשלת הציוד לשעת חירום

אבל אני דווקא רוצה להפנות זרקור לפריט מסוים וחשוב בציוד שקבלנו.

השכפ"ץ, אותו בגד מיגון מפני דקירות וריקושטים.

ההוראות אומרות שבכל זמן הירי או כמובן בעת שנופלות קטיושות באזור חובה ללבוש שכפ"ץ.

שכפ"ץ בהחלט יכול להציל חיים.

מישהו יכול לנחש בן כמה השכפ"ץ הזה ?

אם אגלה לכם אין סיכוי שתאמינו לי ולכן צירפתי הגדלה של הפתקית התפורה לשכפ"ץ.

נכון, השכפ"ץ כבר בן 30 יש לו חום גבוה.

הוא מובטל מעבודה ואהבה

כן, הוא בן שלושים אבל עדיין לא יודע

מה יעשה כשיגמור את הצבא.

ועכשיו שאלת עצבני בישראל לוועדת החקירה הממלכתית שתקום.

בעשרים השנים האחרונות עברו במערכת הביטחון מאות מיליארדי שקלים.

התחלפו מג"דים, מח"טים, מפקדי הימ"ח (יחידת מחסן חירום)

ועוד שלל בעלי תפקידים.

נערכו ביקורות ונכתבו דו"חות.

ולמרות הכול איש לא החליט להוציא סוף סוף את השכפ"צים הוותיקים הללו לפנסיה.

זה לא כישלון של אדם אחד או שניים.

זהו כישלון מתמשך של קיבעון מחשבתי בצבא.

כל מערכת הביטחון אמורה הייתה לדאוג שנקבל ציוד ברמה הכי גבוה למלחמה

מאותו איש קבע שאחראי על האגד הארטילרי בימ"ח ועד לרמטכ"ל וכולם מבחינתי כשלו.

במלחמה הבאה אנחנו נגיע, כולם,

גם אלו שמפגינים עכשיו וקוראים להקמת וועדת חקירה ממלכתית .

אני רק מקווה שצה"ל ומפקדיו יהיו מוכנים יותר להגעתנו.

שלכם בברכה

ישראל