עצבני בישראל

הבעיה שלנו מתחילה בבעל עסק המעוניין לשווק את מרכולתו ונתקל במודעה כזו לדוגמא

למה לא ? חושב לעצמו בעל העסק

ועוד דואר זבל נשלח למיליון לקוחות עצבניים.

אני מחזיק 5 תיבות דואר אלקטרוני

1. פרטית בבית (דרך ספק האינטרנט שלי)
2. בעבודה
3. ב gmail כדי להתגבר על הנפח העלוב שספק האינטרנט שלי מספק
4. ב yahoo תיבה ישנה אך פעילה שמיועדת להפצה המונית
5. התיבה של עצבני בישראל שמיועדת למי שרוצה לפנות אלי באופן פרטי

במשך מס' שנים תיבת הדואר שלי בבית נשמרה הרחק מידם החטטנית של הזבלנים

עד שיום אחד גם אני התחלתי לקבל פרסומות מעיקות.

ככול שחפרתי בנושא יותר ויותר הבנתי שאת הזבל הזה לא ניתן לעצור.

אפשר להילחם באמצעות כתובות דואר מורכבות, תוכנות חוסמות ורשימות חסימה.

אני למשל חוסם כל דואר ממדינות זרות שאין לי עניין בהן

ובנוסף יש לי רשימה של 90 שרתים חסומים.

אבל כמובן שתמיד חודרים כל מיני "בואו להרצאה מרתקת" ו "אוהבים נקניקיות ?"

אז התחלתי להתקשר

אני יודע שזה גוזל זמן וכסף אבל זה מרגיע אותי.

אני מתחקר ארוכות את בעלי העסק , דורש לדעת מי מכר להם את הכתובת שלי

אני מתעקש לדעת איזה חברה ספקה להם את השירות

מסביר להם בעדינות שהדואר זבל שהם טרחו לשלוח לי מעלה לי את הסעיף.

מספר להם על שהחוק קובע כי הודעה הנשלחת בדיוור ישיר תכלול:

את זהותו ומענו של בעל מאגר המידע, שבו מצוי המידע, ואת המקורות מהם קיבל מידע זה.

ואם במקרה קבלתי את פרטי החברה או האדם ממנו קנו את השירות או הכתובת

אני לא מתעצל , מתקשר ודורש למחוק את פרטי מהרשימה.

עכשיו תעשו את החשבון.

אם אחוז אחד מהמתעצבנים יטרחו להתקשר בחזרה אל בית העסק ולהבהיר שהדואר לא לרוחם

אני חושב שמהר מאוד יעבור החשק לבית העסק להמשיך ולקנות שירותים כאלו בעתיד.

לאחרונה פתחתי תיבה שישית במס' לצרכי spam

אני מפנה את הדואר זבל שלי אליה ומשם מחזיר אותו לכתובת הדואר של העסק שפרסם.

לא לכתובת ממנה נשלח הדואר , אני טורח להיכנס לאתר המפרסם ולשלוח את דואר הזבל

בחזרה לתיבת הדואר שלהם.

מי שחושב שזה עיסוק מרכזי בחיי ושבאופן אובססיבי אני רץ להטריד כל זבלן טועה.

אבל אני חושב שרצוי שבעלי העסק ידעו שבחיים

אני לא אקנה ממי שמזבל וסותם לי את תיבת הדואר.

לדעתי ביחד נוכל, להילחם בטירור.

שלכם ישראל