עכשיו שהמפזר חום דלוק אפשר לשבת בשקט ולכתוב סוף סוף פוסט אחרי הזנחה נוראית של הבלוג.

רק היום בבוקר כשנכנסתי למכונית כדי שאבא שלי יסיע אותי לביה"ס לשעת 0 () שמתי לב שהיה קרח על השמשה.

כלומר, הטמפרטורות ירדו מתחת לאפס. בנתניה! גם הנוזל לניקוי חלונות קפא תוך שתי שניות.

אבל מה, אין אפילו טיפת גשם מסכנה אחת, שלא לדבר בכלל על שלג, אז מה זה שווה כל הקור הזה?

אפילו לצאת מהבית לא רציתי השבוע, למעט הפעמים שהלכתי לשמנמן להתחממות משותפת.

אבל לשמנפופים יש יתרון בחורף. הם תמיד ישרדו D:

חוץ מבשיעורי ספורט, שברגע שמתחילים לרוץ אפשר לשמוע קולות פצפוץ - אלה הקרחונים שהיו בעבר הרגליים שלי.

ודברים אחרונים (כי אין לי סבלנות לכתוב פוסט שלם):

מזל טוב לרון!

חה, את זקנה.

ומזל טוב לי ולשמנמן (שעדיין חייב לי ערב סילבסטר) על ארבעה חודשים יחד!

אל תיתנו לתחת שלכם לקפוא...

Yours Truly

The Popcorn