אתה מרגיש שאתה נחנק..
אתה לא מבין מה קורה מסביב
אתה מקווה שאתה חולם.
ושתתעורר מהסיוט הזה.
ולמרות זאת,אתה מבקש סליחה בלב על כל הרע שעשית
ומשחזר את כל הרגעים הטובים והרעים שקרו לך בחיים.
אתה מתפלל לאלוהים בתפילה שימחול על החטאים שעשית.
ואז,פתאום,זה נגמר.
אין אוויר יותר,הגוף משתתק,הלב מפסיק לפעום והנשמה עולה.
ומה שהיית נעלם פתאום.
אתה יודע,שבעוד כמה שנים,אף אחד לא יזכור שהיה מישהו כמוך
ואם לא הבאת ילדים, לא יהיה גם מי שיבקר,ומי שיזכיר אותך בארוחות הערב.
איזה עולם אכזר,נותן ואז מהר לוקח.
בשנייה אחת אתה מבין שזהו שהגיע הזמן שלך,
שהמסע הזה שנקרא חיים נגמר בשבילך..
ומה אז? לאן הולכים?
יכול להיות שהנשמה תתגלגל, ואם כן,זה אומר שאני לא אזכור כלום.
ואם לא?ובאמת הולכים לגן עדן?
לא נראה לי שלמישהו כאן מגיע להגיע לשם.
כל אחד בחיים שלו עשה משהו אחד לפחות שאסור לעשות אותו ע"פ עשרת הדיברות.
אז גהנום?
מפחיד,לא רוצה לחשוב על זה בכלל.

כנראה שהסקרנות הזאת תהרוג אותי בסוף...
טל.