לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


אני רצחתי את אגנתה פאלסקוג.
Avatarכינוי: 

בת: 37

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2016

היי, את


אני יודעת שקשה לך לפעמים, לפעמים יותר מדי,

שאת רוצה לקבור את עצמך ולהעלם מהחיים,

אני יודעת איך זה לקום בבוקר ולחשוב לעצמך "בשביל מה?" ואז לחזור למיטה ולהתעורר רק אחר הצהריים.

אני יודעת מה זה לא לאכול, מה זה להעניש ולהכאיב לעצמך כי "מגיע לך לסבול",

אני יודעת מה זה לבכות כל לילה, להרדם כשכל פנייך פחם ממסקרה ואייליינר.

לתהות לעצמך "מי בכלל ישים לב?" לפזול לעבר קופסאת כדורים או סכין גילוח, לחשוב שזה הפתרון הקל לכל הבעיות הקשות, להגיד לעצמך "גם ככה לאף אחד אחר לא אכפת".

אני יודעת מה זה להיות לבד, ימים, חודשים, שנים, אני יודעת מה זה להתאכזב מחברות, בני זוג, בני משפחה, מהעולם כולו, להבין בכל רגע כמה לא הוגנים הם חיינו, ואיך לאנשים שיש - הם לא מבינים עד כמה מאושרים הם.

וזה נכון, הם לא יודעים להעריך, אבל את כן

לך יש נפש של ציפור שכלואה בגוף אדם,

מבקשת לפרוש כנפיים אך מקבלת מים מלוחים לשתייה במקום.

תבטיחי לי שכשאת מגיעה לכזה מצב שוב, תמיד תזכירי לעצמך - את הרבה יותר חזקה, אמיצה וחכמה ממה שאת חושבת שאת.

אם את חושבת שלאף אחד לא אכפת, את טועה, לך אכפת, אם לא היה כל כך אכפת לך לא היית שקועה ככה ביסורים. זה בסדר, להיות שם למטה, ככה אפשר לקבל פרופורציות ולסדר מחדש את הרצונות שלך לראש הרשימה, ומשם לקום.

את גדולה מהחיים, אל תתני לאנשים להקטין אותך. אף אחד, אף אחד בעולם כולו, לא יכול לדעת בדיוק מה עובר עלייך ולעולם לא יוכל לנחש מה את צריכה, כולם תמיד ינסו להשוות אותך לעצמם או לאחרים אבל את צריכה לדעת שאי אפשר להשוות אותך לאף אחד, את עולם ומולואו, גלקסיה אחרת, אין קו אחד לכל בני האדם, כולנו בסך הכל כוכבים שמתנגשים מדי פעם.

אני מבקשת ממך, אל תתני לזוהרך להפגע, את מקסימה, את נהדרת, אני אוהבת אותך, ואת לא צריכה שאני אגיד לך בשביל לדעת שאת נאהבת.

את תמצאי את מה שאת מבקשת, את תהיי מה שאת צריכה להיות, אבל קודם כל את צריכה להיות שם בשביל עצמך, כי אף אחד אחר לא יוכל להיות שם באמת.

תאספי את השיער, שימי מעיל, צאי החוצה לנשום אוויר.

סתם, טיול, לכי תדעי מה יהיה, במי תפגשי, איזו קרן שמש תפגע על איזה איזור בגופך.

אם יש לך כל כך הרבה אומץ לסיים עם הכל וזהו, תחשבי שאם את כבר מוותרת על החיים כמו שהם, אולי עדיף לעשות איזה שינוי משמעותי? תצבעי את השיער, תטוסי לחו"ל, לכי לעשות פטריות עם אינדיאנים, תחשבי מה הדבר השני שאת הכי פוחדת לעשות - ותעשי אותו. אחרי שזה יקרה, את תראי איך שהכל ממש קלי קלות,

החיים לא הוגנים ולא יהיו הוגנים אף פעם, יש בהם הרבה כאב ואכזבות, זה משהו שלעולם לא יגמר,

אבל עם צעד קטן בכל פעם, את תוכלי להיות מאושרת לפעמים.

וזה כל מה שצריך בחיים.

 

 

 

נכתב על ידי , 1/1/2016 09:03  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת ב-14/1/2016 17:31



77,815
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)