כמות השיט שיש לי במחסן זה נוראי , מספרים ודברים מהעבר עד למכתבי אהבה שדי עצוב לקרוא אותם היום אבל משום מה עוד יותר עצוב לזרוק.
שגרת העבודה והלימודים לא משאירה כמעט רגע פנוי למנוחה ודברים אחרים ככה שאם חשבתי שפעם לא היה לי זמן עכשיו זה ברמה אחרת לגמרי.
אבל מצאתי מחברות ישנות מהלימודים שממש דווקא עוזרות כיום , אם קצת מאמץ וסבלנות אני מקווה שבאמת יוכל בעתיד הלא כל כך רחוק לעזוב את הארץ סופית אם כמה שאני קשור לדברים פה אני מרגיש שאני יכול יותר מזה אז בנתיים משתדל להגיע לשם , בין כל הביקורים בגרמניה,הולנד,צ'כיה,אוסטריה עדיין חושב שדווקא בקנדה ימצא את מה שמחפש וכבר עכשיו דרך העבודה לאט לאט בונה קשרים , כמובן חייב להגשים חלום ילדות ולטוס ליפן ליפניי אבל זה כבר יקרה לדעתי בקרוב , בחור מהעבודה טס לשם כל שנה במרס וזה בדיוק כמו שתיארתי לעצמי ממה שראיתי וממה שהוא מספר.
אז...עכשיו בדיוק אחרי חצות וזה אומר שאני בן 28 , אף פעם לא הייתי מאלה שעורכים מסיבות ומתלהבים מימי הולדת, אני יותר נכנס לקטגוריה של אלה שעושים חשבון נפש בימים האלה , לא אוהב את היום הזה כל כך תמיד מוצא את עצמי חסר מצב רוח ומעדיף להישאר לבד עם המחשבות שלי.
אני אפילו לא זוכר כל כך ימי הולדת משנים עברו , בין טיסות לחול לצניחה חופשית לרכיבה על סוסים למועדונים ומועדוני חשפנות תמיד הייתי מעדיף את היותר פרטי והשקט, פשוט ערב משפחתי או אם בת הזוג ואפילו רק אני וכמה בקבוקי בירה .
אני נמצא בעולם הזה 28 שנים ולא הספקתי הרבה , אבל זאת עדיין רק ההתחלה כי תמיד יהיה את מחר לנסות שוב להשתפר ולהתגבר ולהתבגר להתאהב או להישבר זה החיים וזה כל מה יש לכל אחת מאיתנו ורק ההחלטות שלנו מבילות אותנו קדימה , תודה לאנשים שעיצבו אותי לטוב או לרע.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
