אני שונאת את העבודה שלי... לא שונאת שונאת, היא הרי בכל זאת מכניסה קצת כסף... אבל צריך לעבוד כלכך קשה!!! זה לא פיר... למה כולם מצאו עבודות דרך פרוטקציות, והם מרוויחים יותר ועובדים פחות? זה ממש לא פייר! :(
שמתי לב לאחרונה... אני בוכה ממש בקלות.
זה לא שאני בוכה כל דקה או משהו כזה, אבל ממש בקלות.
נגיד אם ההורים או מישהו צועק עליי הדמעות הגיעו.
רבתי עם חברה שלי, והרגשתי את הדמעות חונקות אותי.
אני חושבת שזה אולי בגלל שאין לי הרבה סיבות אמיתיות לבכות? למרות שזה לא נכון...
אני ילדה מתוסבכת :/
(והבעיה היא שלא ממש, אז.. סתם יש לי בעיות?) חח.. לא.
זה בסדר, גם אני לא מבינה את עצמי, זה לא רק אתם.
ביום שלישי באים האורזים ולוקחים הכל מהבית.. אז יהיה לנו קצת בית ריק, וקצת נגור אצל סבתא שלי, וקצת נתנחל אצל חברים D: מי שיקבל אותי, הומלסית שכמותי :]
ואז אני נוסעת ל9 ימים של קורס הדרכה כזה, שבסיומו מקבלים תעודת מדריך.
ואז לגור אצל בית ריק של חברי משפחה, מלון, בר מצווה וטסים.
וגיליתי שאני צריכה לקרוא איזה שני ספרים באנגלית בשביל לשנה הבאה... ולתרגל אלגברה. איך? מתי?
אז יום שני/שלישי בבוקר יהיה הפעם האחרונה שלי על המחשב שלי...
(אבל אח"כ כן יהיה לי דרך להכנס למחשב)
קיבלתי ביקורת מ "המבקרת=]"
פעם הבאה יהיה יותר טוב :]
אני מחפשת כינוי חדש...[זה לא בגלל הביקורת, אני כבר הרבה זמן רוצה להחליף...]
יש למישהו רעיון אולי?
"רגע, מה, אתם לא חולים על התחת של פיט וונטצ?!??"
=0 shock.
חהחה..
השמנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
leave me alone